ביאור:בראשית כו כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כו כח: "וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו כח.

רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ[עריכה]

וַיֹּאמְרוּ[עריכה]

כאשר אבימלך בא לאברהם נאמר: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ ופִּיכֹל שַׂר צְבָאוֹ" (ביאור:בראשית כא כב), כלומר אבימלך דיבר לבד (ופיכל עמד לידו כתומך).

כאן נאמר: "וַיֹּאמְרוּ", בלשון רבים. כלומר, אבימלך עמד ולא דיבר, אך נכבדי גרר דיברו. הם באו להתנצל ולבקש שיצחק יאשר שהם שלחו אותו בשלום ולא פגעו בו, היינו שהם לא עברו על פקודת אבימלך לא לגעת ביצחק.

המדברים לא הגיבו ישירות להאשמותיו של יצחק: "וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, ותְַּשַׁלְּחונִּי מֵאִתְּכֶם", וגם לא הגיבו ישירות לשאלתו הצינית: "מַדּועַּ בָּאתֶם אֵלָי" (ביאור:בראשית כו כז).

רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ[עריכה]

הם כנראה תכננו בדרך מה להגיד ליצחק, שכן דבריהם בדיוק באותה המתכונת של דברי אבימלך לאברהם:

  • אבימלך אמר: "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (ביאור:בראשית כא כב). הם אמרו: "רָאוֹ רָאִינו כִּּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ".
  • אבימלך אמר: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי" (ביאור:בראשית כא כג). הם אמרו: "תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינו וּבֵּינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ".
  • אבימלך אמר: "כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (ביאור:בראשית כא כג). הם אמרו: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוךָּ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינו עִּמְּךָ רַק טוֹב, ונְַּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" (ביאור:בראשית כו כט).

למעשה הם התפלאו על כך שיצחק הצליח למצוא מים כל כך מהר ולשרוד במדבר. הם הבינו שאלוהים עזר לו, ולכן הם אומרים: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ". למעשה, ריב הבארות היווה ניסיון נוסף ליצחק, האם אלוהים שומר עליו כמו בעקדה שלו, ובגירוש ישמעאל למדבר עם כמות קטנה של מים.

וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ[עריכה]

נכבדי גרר ביקשו מיצחק שיבטיח: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנו רָּעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוךָּ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינו עִּמְּךָ רַק טוֹב, ונְַּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" (ביאור:בראשית כו כט). הם היו בטוחים שיצחק ישמח להבטיח לא להתקיף אותם.

הם ביקשו שיצחק לא יתקיף אותם, אבל למעשה לא מפורט שהם הבטיחו בתמורה לא לפגוע בו.
לא נאמר שיצחק יכול לחזור לגרר או לקבל בחזרה את הבארות שחפר ואשר נלקחו ממנו.

נכבדי גרר סותרים בדבריהם את דברי יצחק:

  • לא שנאנו אותך - הנה שלחנו אותך בשלום, וכעת אנחנו באים בשלום.
  • אין פלא שהצלחת להישאר בחיים כי אלוהים שמר עליך.
  • אל תתפלא שבאנו לבקר אותך. אתה שכן מכובד ואנו רוצים לחיות איתך בשלום.

אולם דבריהם מאשרים שהם חושבים שליצחק יש סיבה לכעוס עליהם. לולא אלוהים, סביר להניח שיצחק היה מוצא את מותו באשמתם. לאמור, אכן היתה קיימת סכנה שיצחק יתקיף אותם ויעניש אותם, וזו הסיבה שהם באו לעשות עמו הסכם שלום.

יצחק והפלישתים קיימו את הסכם השלום הזה עד ימי שאול כי הוא היטיב לשני הצדדים. לא נראה שלהסכם הזה היה תוקף חוקי או תמיכה משמים.