ביאור:משלי ו ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי ו ל: "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב, כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב;"

תרגום מצודות: אין מרבים לבזות את הגנב כאשר יגנוב למלא נפשו, כי רעב הוא וגנב לשבור הרעבון, וכמעט לאונס יחשב -

תרגום ויקיטקסט: לא ראוי להתייחס בבוז לגנב המעוניין לכפר על חטאו ולחזור למוטב, וזאת משתי סיבות:

(א) כי הוא גונב רק כדי למלא צורך אובייקטיבי של נפשו (חייו), כדי שיהיה לו אוכל אם ירעב;


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו ל.


דקויות[עריכה]

איך לפסק את הפסוק?[עריכה]

1. ע"פ הטעמים: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב, למלא נפשו כי ירעב"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "אם" או "כאשר", ומשמעות הפסוק היא "לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא עושה זאת למלא נפשו כי ירעב"; כך כנראה פירש רש"י.

- אולם, לפי זה ישנה כפילות בצלע הראשונה - "לא יבוזו לגנב כי יגנוב", ובצלע השניה חסרות מילים - "כי למלא נפשו כי ירעב הוא עושה". הפירוש אמנם מסתמך על הטעמים, אולם לא בטוח שהטעמים במקרה זה מתאימים למשמעות הפסוק - ייתכן שהפיסוק של הטעמים נועד רק לשמור על המקצב השירי של הקטע, ולחלק את הפסוק לשתי צלעות שוות באורכן.

2. ע"פ מצודת דוד: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו, כי ירעב" ומשמעות הפסוק היא "לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב לצורך חיי נפשו; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא רעב ולא יכול לחיות בלי לגנוב".

3. וע"פ מלבי"ם: "לא יבוזו לגנב, כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "משום ש-", ומשמעות הפסוק היא "לא יבוזו לגנב, ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא גונב למלא נפשו כאשר הוא רעב".

הגנב פעל מתוך רעב, אבל עכשיו - לאחר שנתפס - הוא מוכן לשלם פי 7 מערכה של הגניבה, ואף לתת את כל הון ביתו, כדי לפצות את קרבנותיו, ולכן יש למחול לו ולא לבזותו (ע"פ מדרש משלי).

רעב לשמוע את דברי ה'[עריכה]

הפסוק מדבר על אדם הגונב מתוך רעב גופני, אך חז"ל דרשו אותו גם על אדם ה"גונב" דברי תורה מתוך רעב רוחני, על-פי (עמוס ח יא): "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ד' ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ: לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'":

1. "המתגנב אחר חברו, והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה לעצמו. עליו הוא אומר, לא יבוזו גנב כי יגנוב. לסוף מתמנה על הצבור, שנאמר, ונמצא - ישלם שבעתים, את כל הון ביתו יתן. ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים (תהלים יב)." (מכילתא על שמות כב ג).

2. "אם ראית עם הארץ שהשחית עצמו על דברי תורה, אל תאמר 'אתמול עם הארץ והיום חבר?!' למה? - למלא נפשו כי ירעב, ואין ירעב אלא תורה, שנאמר לא רעב ללחם ולא צמא למים." (מדרש משלי, ילקוט שמעוני על משלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/06-30