ביאור:תמים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תמים

בלשון ימינו, תמים הוא נאיבי, ילדותי, פשוט, שאינו מבין את עובדות החיים.

בלשון המקרא, תמים הוא שלם, ללא חיסרון וללא עודף.

גוף שלם[עריכה]

  • (ויקרא כב כא): "וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לה', לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה, בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן - תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן, כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ"- בהמה תמימה היא בהמה שאין בה מום (החובה להביא קרבן תמים - ללא מום - נזכרת גם בפסוקים נוספים ).
  • (במדבר יט ב): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה , אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"- ע"פ חז"ל הכוונה שהיא שלמה באדמימותה, כלומר שאין בה אפילו שערה אחת בצבע אחר.
  • (יחזקאל טו ה): "הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה"- כשהיה העץ שלם, בלי פגם, לא היה אפשר לעשות בו מלאכה; קל וחומר לאחר שנשרף.

זמן שלם[עריכה]

  • (ויקרא כג טו): "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה"- שבתות שלמות, ללא חיסרון (מכאן באה ההלכה, שמי ש"פיספס" יום אחד של ספירת העומר, כבר לא יכול להמשיך לברך על קיום המצוה, כי הספירה שלו כבר אינה שלמה - יש בה חיסרון).
  • (יהושע י יג): "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים "= יום שלם.
  • (ויקרא כה ל): "וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה, וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לוֹ חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו, לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל"= שנה שלמה.

מעשה שלם [עריכה]

  • (יהושע כד יד): "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה', וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת, וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם, וְעִבְדוּ אֶת ה'"- עבדו את ה' בשלמות, אל תפגמו בעבודת ה' ע"י אלילים.
  • שופטים ט טז: " "וְעַתָּה אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ, וְאִם טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ, וְאִם כִּגְמוּל יָדָיו" "עֲשִׂיתֶם לוֹ.." "." "וְאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ היום הזה, שמחו באֲבִימֶלֶךְ וישמח גם הוא בכם" " = אם אתם שלמים עם החלטתכם, ואין לכם כל ספקות - שמחו באבימלך.

אישיות שלמה[עריכה]

גם אדם תמים הוא אדם מושלם, אלא שיש הבדל בין אדם לבין בהמה: בעוד שהבהמה נחשבת ל"מושלמת" כאשר אין מום בגופה, האדם נחשב ל"מושלם" כאשר אין פגם באופיו, במידותיו המוסריות ובהתנהגותו:

  • (שמואל ב כב כד): "וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ, וָאֶשְׁתַּמְּרָה מעוני"- שלם ללא עוונות; וכן תהלים יח כד.
  • (תהלים כו א): "לְדָוִד: שָׁפְטֵנִי, ה', כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי, ובה' בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד... וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ, פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי"- דוד מצהיר על שלמות דרכו בעבר ובעתיד, כדי לזכות במשפט לפני ה'.
  • (תהלים קיט א): "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'"- ההולכים רק לפי תורת ה', באופן שלם, ללא כל פגמים. או: השואפים לשלמות, הנמצאים בדרך לשלמות. 
  • (שיר השירים ו ט): "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי , אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ; רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ"- מכל הנשים שבעולם, יש רק אישה אחת שהיא כולה שלי, שלמה ונאמנה לי כמו יונה לבן-זוגה ( פירוט ).
  • (משלי כח ו): "טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר"( פירוט ), (משלי יט א): "טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל"( פירוט ) - עדיף להתיידד עם אדם שהוא עני ותם מאשר עם עשיר ועיקש, כלומר, אדם שלם בהתנהגות וחסר ברכוש עדיף על אדם שלם ברכוש וחסר בהתנהגות ( פירוט ).
  • (משלי כ ז): "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק - אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו"- אם האב לא רק צדיק, אלא גם מתהלך בתומו, כלומר - מושלם ואין כל פגם בצדיקותו, אז בניו ילמדו ממנו ויילכו בדרכיו, ואז אשרי בניו אחריו ( פירוט ).
  • (משלי כח י): "מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע - בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפּוֹל, וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב": תמימים = הנשארים ללא פגם, ואינם מושפעים מהאיש המשגה את הישרים. מי שמצליח להישאר שלם בהתנהגותו למרות שמנסים להכשיל אותו, יזכה לקבל טוב כנחלה ( פירוט ).
  • (משלי כט י): "אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם , וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ"- אנשי דמים מצליחים להשניא אפילו את האדם התמים, שאין רבב בהתנהגותו ( פירוט ).

לב שלם[עריכה]

בחלק מהפסוקים, המושג תֹם או תֹם לב מציין שהמחשבה היא שלמה, כלומר שאין בה כל פגם - אין כל כוונה רעה:

  • (בראשית כ ה): "הֲלֹא הִוא אָמַר לִי אֲחֹתִי הוּא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא! בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת!"- אבימלך טוען שלא היה כל פגם במחשבותיו וכוונותיו, גם אם מעשיו היו פגומים - הוא לקח את שרה כי לא ידע שהיא נשואה (ראו פסוקים נוספים עם הביטוי תום לב ).
  • (שמואל ב טו יא): "וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלִַם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לתֻמם, וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר"- האנשים לא ידעו שאבשלום מתכוון למרוד ולכן לא היתה להם כל כוונה רעה.
  • (מלכים א כב לד): "וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לתֻמו , וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל..."- החייל הארמי רק שיחק בנשק - הוא לא התכוון לפגוע במישהו, כי הוא לא ידע שהוא יורה על מלך ישראל, ומלך ארם אמר לחייליו בפירוש שיירו רק על מלך ישראל ( פירוט ).
  • (בראשית כה כז): "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים; וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"- בניגוד לעשו, שליבו היה מלא בתחבולות של ציד, יעקב עסק ברעיית צאן ולכן לבו היה תם וללא כוונה רעה ( פירוט ).

אדם שליבו תמים ושלם, כלל לא מעלה בדעתו לרמות, ולכן גם לא מעלה בדעתו שאפשר לרמות אותו. ייתכן שמשמעות זו קיימת גם בפסוקים:

  • (בראשית כה כז): "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים; וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"- יעקב לא שם לב שעשו מרמה אותו ומפר את הסכם הבכורה, ולא העלה על דעתו לרמות בחזרה כדי להשיג את זכותו לבכורה, עד שרבקה אמו לימדה אותו.
  • (תהלים סד ה): "לִירוֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם , פִּתְאֹם יֹרֻהוּ וְלֹא יִירָאוּ"- הרשעים מנסים לפגוע באנשים תמימים, שאינם מעלים בדעתם את האפשרות שיירו בהם.
  • (משלי י כט): "מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה', ומְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן", משלי ב ז: "וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם ", (משלי יג ו): "צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת"- דרכו של ה', ודרכם של הצדיקים, היא להגן על השלמים בליבם ובהתנהגותם, שמרוב שלמות אינם יודעים להגן על עצמם (ראו מתי צריך להתערב במריבה ); ולכן:
  • (משלי י ט): "הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח, וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ"( פירוט ).
  • (איוב א א): "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע"- איוב לא העלה בדעתו שהשטן מנסה אותו (חגי הופר).

מכאן, כנראה, באה המשמעות הנוכחית של התואר תמים - אדם נאיבי, שלא שם לב שמרמים אותו. אולם, גם אדם שכבר יודע שיש רמאים בעולם יכול להישאר תמים, כל עוד הוא לא מעלה על דעתו לרמות בעצמו. התמים האידיאלי הוא אדם שרואה את המציאות בתמימותה, בשלמותה - מודע לעובדה שיש רע אך גם מודע לתוצאות השליליות שלו לטווח ארוך ובוחר להישאר נקי מרע.

אורים ותֻמִּים[עריכה]

בחושן המשפט שהיה על לבו של הכהן הגדול היו כלים שנקראו אורים ותומים, שבאמצעותם ה' אמר את דבריו. ייתכן שהם נקראו תומים כדי להדגיש שיש לקבל את הכרעתם בתמימות - כתשובה סופית (תם = סוף), לא לשאול שוב ושוב עד שמקבלים תשובה שמוצאת חן בעינינו (ע"פ גליה) :

  • (שמות כח ל): "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים ...", וכן ויקרא ח ח.
  • (עזרא ב סג): "וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים "

תמים - נקי[עריכה]

גם לתואר נקי ישנה משמעות דומה - חף מפשע (ראו נקי ); אבל "תמים" הוא יותר מ"נקי":

  • נקי הוא מצב זמני - אדם יכול להיות נקי, להתלכלך ושוב להתנקות כמה פעמים ביום. ובנמשל, אדם נקי הוא אדם שכרגע אין בידו עוונות, אך עלול כל רגע לחטוא.
  • תמים הוא מצב קבוע יותר - אדם יכול להיות תמים בלי מום במשך זמן רב, אך כשהתמימות שלו נפגעת ונוצר בו מום, ייקח לו זמן רב להתרפא. ובנמשל, אדם תמים הוא אדם שבאופיו אינו נמשך לעוונות ואינו חושב עליהם כלל.

דוגמה להבדל ביניהם ניתן לראות בשני פרקי תהלים העוסקים ב"אישורי כניסה" להר הבית:

  • פרק כד מדבר על "אישור כניסה זמני": "מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קדשו?" והתשובה: " נקי כפיים ובר לבב...".
  • פרק טו מדבר על "אישור כניסה קבוע": "ה', מי יגור באהלך, מי ישכון בהר קדשך?" והתשובה: "הולך תמים ופועל צדק, ודובר אמת בלבבו...".

"תמים" הוא גם יותר מ"צדיק" - צדיק יכול להיות גם אדם העושה צדק פעם אחת, בעוד ש תמים הוא אדם שמתנהג בשלמות בדרכי הצדק, "הצדיק המתמיד"; ראו צדיק - תמים .

תמים - ישר[עריכה]

תמים הוא שלם ללא פגמים, ו ישר הוא מישורי, ללא מכשולים . התארים תמים וישר נזכרו יחד בכמה פסוקים:

  • (איוב א א): "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע"
  • משלי ב ז: "וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם " ( פירוט )
  • (משלי ב כא): "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ"( פירוט )
  • משלי יא ג: " " תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם," "וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדֵם [ישדם]" "  ( פירוט )
  • (משלי כט י): "אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם,וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ"( פירוט )
  • (תהלים כה כא): "תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ"
  • (תהלים לז לז): "שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר , כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם "

יש אומרים ש תמים הוא השלם במידותיו מטבעו, ו ישר הוא השלם במידותיו כתוצאה מלימוד וחכמה (ע"פ הרב יונה גירונדי על משלי יא ג ועל משלי יט ב , ראו גם מידת התמימות ) . ויש אומרים שהתמימות היא תוצאה של הליכה בדרך ישרה: כשאדם הולך בדרך מישורית, ללא מכשולים ופיתויים, יש יותר סיכוי שיישאר תמים ולא ייפול וייפגם (ע"פ גליה) .

תמים - עיקש[עריכה]

עקשנות היא אחד הפגמים העיקריים בלב האדם, ולכן בפסוקים רבים עיקש מנוגד לתמים; ראו: עקש = עקום וקשה .

פסוקים שבהם אפשר לפרש את המילה בכמה דרכים שונות[עריכה]

  • (משלי א יב): "נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים, וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר"- הרשעים רוצים לבלוע את קרבנותיהם בשלמותם ( פירוט ); או - הרשעים מזלזלים בקרבנות הנאיביים וה"תמימים" שלהם, שאפשר בקלות להכשיל ולהפיל אותם לבור.
  • (שמואל א יד מא): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים !' וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ"- משפט דו משמעי - "תן תשובה באמצעות האורים והתומים", או "הצבע על האיש החף מכל פשע" ( פירוט ).
  • (יחזקאל כח טו): "תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ, מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ"- היית חף מפשע עד שהתחלת לעשות עוול, או - היית שלם בגופך עד שהתחלת לעשות עוול ואז נענשת.
  • (שיר השירים ה ב): "'פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי ...'", (שיר השירים ו ט): "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי , אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ..."- החתן מהלל את הכלה בכך שהיא יפה וטהורה כמו יונה שאין פגם בגופה, ובנמשל - שאין כל פגם באישיותה.

בשני פסוקים נאמר שצריך להיות תמים לפני ה', ואפשר לפרש זאת כמצוה או כהבטחה:

  • (בראשית יז א): "וַיֵּרָא ה' אֵל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: 'אֲנִי אֶל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים'"- היה שלם בקיום מצוותיי, או: אם תקיים את מצוותי תהיה שלם בגופך ובזרעך ולא יחסר לך כלום ( פירוט ).
  • (דברים יח יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. כִּי הגויים... אֶל מעוננים וְאֶל קוסמים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. נָבִיא... יָקִים לְךָ ה', אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן"- היה שלם באמונה שרק ה' קובע את העתיד, או: אם תהיה עם ה' ולא תפנה לקוסמים תהיה שלם בחכמתך ולא יחסר לך שום דבר שהקוסמים יכולים, כביכול, לתת לך ( פירוט ).

תמימות בדברי חז"ל[עריכה]

משמעותה של התמימות השתנתה כבר בדברי חז"ל. הבן ה תם, בהגדה של פסח, הוא "תנוק טפש, שאינו יודע להעמיק שאלתו, וסותם ושואל מה זאת" (רש"י על שמות יג יד) .

אפשר להסביר את הקשר בין שתי המשמעויות: "פתי הוא כמו תם שאינו יודע לרמות, ופיו ולבו שוין ואין בו עצות וישובים... רק תם הוא הטוב שבפתיות, שצריך ממנו לעבודת ה' לפרקים. ועיין בשמות רבה (ג, א) נדרש "פתי יאמין לכל דבר" על משה רבינו ע"ה, רק אז היה טוב. והוא הכנה לדברי תורה, וכמו שאמרו שם שקורין לנער פתיא, שבנערות והתחלה טוב התמימות, כמו שאמרו: נעשה והדר נשמע, אנן דסגיין בתמימותא - עיין שם בפרק רבי עקיבא (שבת פח.). ואחר כך, כשנכנס דברי תורה באדם נכנסה עמו ערמומית, שהוא היפך התמימות. וכן יעקב אבינו ע"ה איש תם, מקודם שהיה עדיין במדרגת יעקב... דאין.... תלמיד חכם. ואחר כך כשלמד בבית המדרש של שם ועבר... והגיע למדרגת תלמיד חכם, היה "אחיו של לבן ברמאות". ולבן הוא מקור הרמאות, רק שאצלו הוא הפסולת, והטוב שבו, שהוא הדברי תורה, קלטו רחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל... והוא הנקרא ערמה ולא רמאות, וכמו שאמר ר' יוחנן בן זכאי (בבא בתרא פט ע"ב) "צדיקים ילכו" וגו', רצה לומר "בם" בהדברי תורה, אצל זה הוא רמאות ונכשל בו, ואצל זה ערמה וחכמה. [וכן איתא בסוטה (שם): איזהו רשע ערום זה המשיא עצה וכו', שרשע ע"י הערמה. ואיתא בברכות (יז.) ערום ביראה, שהוא ע"י התורה, והיינו כמו שאמרו (אבות ג, יז) אם אין חכמה אין יראה, שיראה של פתיות אינה כלום, רק היוצאה מתוך ערמה וחכמה, ועם כל זה מתיירא, הוא יראת האמת]." (רבי צדוק הכהן מלובלין, דובר צדק על משלי א ד) .

בחסידות ברסלב, תם הוא איש פשוט ושמח בחלקו, ההיפך מ"חכם" (ראו "מעשה מחכם ותם") .

" "יש תמימות ברצון, תמימות בלב, תמימות במעשה:"

"תמימות ברצון - הכוונה שיש לאדם רצון שלם, כלומר אין לו פיזור בנפש... אין לאדם הרבה רצונות שונים ומנוגדים, יש לו רצון אחד והוא האמת. זה עדיין לא אומר שהוא עושה הכל..."

"תמים במעשים זה אחד שמצליח... לעשות הכל טוב, זו נשמה מיוחדת, הכל טבעי אצלו, עושה הכל בסדר כמו שצריך, אחד שלומד את כל הלכות פסח ועושה הכל כמו שצריך בתמימות מעשית."

"יש אחד שמאוד רוצה בתמימות הרצון אבל במעשה זה לא הולך, אין הרגשת שלימות במעשה...."

"בין שני סוגי התמימות יש עוד סוג באמצע...:"

"התמימות בלב - בשפה היומיומית זה רצינות, זה האיך, איך הוא עובד את השם, כמה הוא רציני בזה, כשהוא עושה מצווה הוא לא חושב על משהו אחר הוא שם כל הזמן, וזה משקף את הלב שלו... הרצינות תוך כדי המעשה משקפת את... התמימות, השלמות שבלב."

"אם ננתח את הפגמים בתמימות לפי הערכים שלמדנו...: חצוי ברצון, חצוי בלב, חצוי במעשה" " ( מידת התמימות / נקודת אור ).

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (ויקרא ג ט): "וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה' חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֵת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב"
  • (תהלים לז יח): "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה"
  • (תהלים פד יב): "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים, חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים "
  • (תהלים קא ו): "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי"
  • (תהלים מא יג): "וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם"
  • (איוב ד ו): "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ"
  • (איוב לו ד): "כִּי אָמְנָם לֹא שֶׁקֶר מִלָּי, תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ"
  • (שמואל ב כב כו): "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם"(וכן תהלים יח כו
  • שמואל ב כב לג: " "הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל, וַיַּתֵּר תָּמִים דרכו " " (וכן תהלים יח לג
  • (עמוס ה י): "שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ, וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ"

תמימות של ה' ותורתו:

  • (שמואל ב כב לא): "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת ה' צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ"(וכן תהלים יח לא
  • (תהלים יט ח): "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי"
  • (איוב לז טז): "הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב, מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים"

תגובות[עריכה]

תמים מתקשר לאדם שלם שאליו מכוונים הרמב"ם, שפינוזה, אריסטו , הסטואים היונים וטובי הוגי הדעות.

ללכת את האלוהים, פרושו לחשוף את האידיאה היחודית הטבעית שהוטמנה בכל אדם, במהלך החיים כולו.

במילים פשוטת, דע את עמך, למד סביבתך כדי שתוכל לחשוף בשלבים את החלק האלוהי שהוטמע בך שהוא הטבע

האמיתי שלך.

האדם השלם החי על פי האמת הטבעית שלו אוב לעצמן ולזולתו. עבודת ה היא איפוא עבודת עצמך בתהליך אדקווטי.

ככל שאתה עולה בדרגת השלמות אתה מאושר ושבע רצון יותר בבחינת שכר מצווה מצווה.

עמי הלפרין 0544796538

-- עמי, 2011-12-03 13:26:37


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תמים - שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/tm