ביאור:רע - רשע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



מה ההבדל בין רשעים לבין רעים?

1. ע"פ הגר"א (פירוש משלי ד יד יב12): " "רשעים הם בין אדם למקום, ורעים הם בין אדם לבריות" ".

2. ע"פ מלבי"ם (ביאור המילות משלי ד יד): " "מילת רע נופל גם על מחשבת המינות והאפיקורסות, ולא כן מילת רשע ורשעה שלא בא [אלא] רק על המעשים; ולא נמצא שיאמר חושב רשע כמו שיאמר חושב רע. ויצויר רשע שאינו רע, רוצה לומר, שאינו מין; וכן יש רע שאינו רשע במעשיו" ".

לענ"ד, פירוש מלבי"ם מתאים יותר לרוב הפסוקים, מהם נראה שהרשע הוא בעיקר בין אדם לחברו .

פירושי פסוקים[עריכה]

(ישעיהו ג יא): "אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ"

פירשו חז"ל: " "אוי לרשע רע - וכי יש רשע רע ורשע שאינו רע?! אלא, רע לשמים ורע לבריות זהו רשע רע, רע לשמים ואינו רע לבריות - רשע שאינו רע" " ( ילקוט שמעוני ) .

1. פירוש חז"ל מתאים לפירוש הגר"א, שהרי לפי פירוש הגר"א "רשע רע" הוא "רע לשמים ורע לבריות", ו"רשע" סתם, שאינו רע, הוא "רע לשמים ואינו רע לבריות".

  • אולם, אילו זו היתה כוונתם של חז"ל, הם היו אומרים בקיצור: "רע לשמים - זהו רשע, רע לבריות - זהו רע".

לכן נראה שכוונת חז"ל היא, שיש שתי דרגות של רשע: יש רשע שעובר רק על מצוות בין אדם למקום, ויש רשע  שעובר גם על מצוות בין אדם לחברו, והוא הרשע הגרוע יותר, ולכן הוא נקרא "רשע רע" - הרע יותר מבין שני סוגי הרשעים.

2. ומלבי"ם פירש שם: " "הרע המוצאת את הרשע אינו על-ידי סיבה חיצונית, רק הרשע עצמו הוא הרע היותר גדול מכל רע זולתו..." ".

(משלי ד יד): "בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים":

1. ע"פ הגר"א: " "רשעים הם בין אדם למקום, ורעים הם בין אדם לבריות. ואמרו חכמינו ז"ל [בבא בתרא קסה.] " רוב בגזל, ומיעוט בעריות ", הרי הרעים מרובים מן הרשעים; לכן אמר אצל רשעים אורח, אבל אצל רעים דרך, כמו שפירשנו למעלה [משלי ב יב]."

"ועוד: מה שבין אדם למקום הוא בהסתר, לכן אמר אורח, וכן אל תבוא בהם; אבל דרך רעים הוא בגלוי, שהם רע לבריות, אין צריך לומר אל תבוא, כי פשיטא הוא, אך ואל תאשר בדרך רעים... [רמ"מ העיר: "וכמדומה ששמעתי ממנו שהוא מלשון 'כי אשרוני בנות', והיינו, אל תמליץ עליהם ותדבר טוב עליהם ועל דרכם"]" ."

2. ע"פ מלבי"ם: " "הרשעים הם במעשה, שעושים מעשה רשע; והרע כולל מי שעצמותו רע, אף שאינו מרשיע במעשה, כמו המין והאפיקורס שרעתו היא במחשבת מינות ובכפירה. וכל רשע יש לו אורח מיוחד שבו ילך ברשעו, זה ילך באורח של רציחה וזה באורח של ניאוף או גניבה וכדומה, ועל זה אמר באורח רשעים אל תבוא; והרעים יש להם דרך, שהוא דרך הכולל להכחיש בהשגחה ובשכר ועונש, ועל זה אמר ואל תאשר בדרך רעים..." ".

(משלי יב יב): "חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן"

1. ע"פ הגר"א: " "הרשע הוא התאווני בעבירות שבין אדם למקום, ודרך הרשע שבין אדם למקום, שטבעו הוא טוב. ואמר: אף על פי שבטבעו, לפי הנראה, הוא טוב, אבל באמת הוא חומד גם למצוד של הרעים, כלומר מה שהרעים עושים (ולכן אומר חמד, שהרעים הם גוזלים וחומסים ואין להם הנאת הגוף)."

"אבל מי שבא מגזע צדיקים, טבעו באמת ליתן לכל אדם, ולעשות טובות. ואמר ושורש צדיקים, כי צדיק שאינו מגזע צדיקים, אין טבעו ליתן, אלא שובר את עצמו ונותן; אבל מי שהוא מגזע צדיקים, טבעו ליתן, ולכן אמר יתן, כלומר שחפץ בטבעו ליתן תמיד." "

2. ע"פ מלבי"ם: " "הרשע אינו רוצה לעמול ולעבוד, רק חמד לחיות ע"י ציד של רעים, שצדים אנשים בצידם ולוקחים ממונם ע"י מרמה ותחבולות רשע..." ".

פסוקים נוספים עם "רשע" ו"רע"[עריכה]

(ישעיהו יג יא): "וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עונם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל"

(יחזקאל יג כב): "יַעַן הַכְאוֹת לֵב צַדִּיק שֶׁקֶר וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע לְבִלְתִּי שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ"

(יחזקאל לג יא): "אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ידוד אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"

(חבקוק א יג): "טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ"

(תהלים ה ה): "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע"- הרשעים הם הוללים ופועלי אוון, השקר והכזב מאפיינים אותם ( ע"פ יהושע רוזנברג )

(תהלים ז י): "יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק"

(תהלים י טו): "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא"

(תהלים כו ה): "שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב"

(תהלים כח ג): "אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם"

(תהלים לד כב): "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ"

(תהלים לז ט): "כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי ידוד הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"

(תהלים צד יג): "לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת"

(תהלים צז י): "אֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם"

(תהלים קמא ד): "אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם"

משלי ד יד: " "בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים" .  "כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו" ...  "דרך רְשָׁעִים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו" "

(משלי יב כא): "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע"

(משלי יג יז): "מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא"

(משלי יד יט): "שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק"

(משלי יד לב): "בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק"

(משלי טו כח): "לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת"

(משלי טז ד): "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה"

(משלי כא י): "נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע, לֹא יֻחַן בְּעֵינָיו רֵעֵהוּ"

(משלי כא יב): "מַשְׂכִּיל צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע, מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָע"

(משלי כד טז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה"

(משלי כד יט): "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים. כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ"

  קהלת ז טו: " "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ" ...  "אל תרָשָׁע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך" ....  "סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רָשָׁע כסל והסכלות הוללות" "

---

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-31.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/ra_rja