קטגוריה:משלי כא יב

ניתן לפרש את הפסוק לפי כמה משמעויות אפשריות של המילה משכיל וכמה משמעויות אפשריות של המילה בית.

1. הצדיק משכיל (= מצליח בחכמתו) להכרית ולחסל את ביתו (=משפחתו או תחום השפעתו) של הרשע, כמו שעשה ה' לעמלק (ע"פ רש"י, אבן עזרא פירוש שני).

2. הצדיק משכיל (= מלמד) את ביתו (=משפחתו, ילדיו) של הרשע (ע"פ אבן עזרא, פירוש ראשון).

בתורה כתוב, שאסור להעניש אנשים על חטאי אבותם. ספר משלי מרחיב מצוה זו, ומלמד איך צריך לנהוג כשרואים רשעים שיש להם ילדים. הצדיק (= הפועל רק על-פי הצדק) - פונה אל בני ביתו של הרשע, ומנסה להשכיל אותם - להקנות להם שכל וחכמה, כך שיתרחקו מדרך הרשע; ובמקביל הוא מסלף את הרשעים, כלומר מציג אותם בסילופם, מראה לבני ביתם עד כמה הם רעים. בדרך זו הוא מצליח ליצור פיצול וניגוד בין הרשע לבין בני ביתו - הרשע אובד ובני-ביתו ניצלים: "הצדיק משכיל ומדריך בני ביתו של רשע, שהם קטנים עדיין... אבל הרשעים בעצמם, שהם הגדולים, אשר לא יסורו למשמעתו וילעגו לקול דבריו, הוא מסלפם לרע, שנוטל הטוב מהם כאשר לא ישמעו לו... ונשאר כולו רע" (הגר"א).

אמנם, יש אומרים, שבעצם העובדה שהצדיק מלמד את הרשעים תורה, הוא גורם להכשלתם: "אולי היו בתחילה שוגגים ולא ידעו שיש במעשיהם ומנהגם דבר איסור חטאת ועון, ומאחר שהצדיק משכיל לביתם ויוכיחם, ולא שמעו והם נעשו מזידים, וזה שמסלף כל בני ביתו לרע" (הרב יהוסף שווארץ)

3. הצדיק משכיל (=מביא הצלחה) לביתו (=רכושו ונכסיו) של הרשע: "הצדיק המצליח לבית הרשע, וזה יהיה כשיעמוד בביתו, כי אז יברך ה' יתברך ביתו בגלל הצדיק, או כשהיה הטוב הזה דבק לרשעים מאבותיהם, שהיה בהם איש צדיק אשר בעבורו ימשך לרשע הזה טוב, הנה זה הענין סבה לסלף הרשעים והוליכם בדרך רע, כי הם חשבו כי זה הטוב הגיע לרשע בסבת הרשע, ובזה גם כן יטעה הפתי, כי הוא נפתה לכל מה שיראה לו בתחלת המחשבה שהוא טוב" (רלב"ג, וכן מצודות). כמו הפתי, שעליו נאמר בפסוק הקודם "ובהשכיל לחכם - יקח דעת" (כלומר - כשהחכם מצליח, הפתי רוצה גם הוא ללמוד דעת), גם הרשע מסיק מסקנות מהצלחה חומרית, אך הוא מסיק מסקנות שגויות ומייחס את ההצלחה לעצמו.

ואולי יש בכך מסר לצדיקים - שלא יגורו בבית רשעים כדי שלא יגרמו להצלחתם: "משכיל... - משגיח לטובה, כמו (תהלים לב): אשרי משכיל אל דל... בהיות צדיק המשגיח על בית רשע, גורם ודאי תקלה לאחרים, שיחזיקו רשע לצדיק, כי יאמרו בליבם: אלמלא שהוא צדיק, לא היה צדיק אחר מתעורר להשגיח עליו" (רמ"ד ואלי).

4. הצדיק משכיל (=מבין היטב) את כוונותיהם ומעשיהם של הרשעים, ואינו דן אותם לכף זכות אלא לכף חובה (ר' יונה).

• אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של המילה "משכיל", ולא לאף אחת מהמשמעויות של המילה "בית"; לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "מבין צדיק לב רשע".

5. "גם בעת שבית רשע מכונן בשלוה, שזה רומז במה שקוראהו בית רשע, הנה, הצדיק משכיל ומתבונן סיבתו, שזה מפני שבזה מסלף רשעים לרע, שעל ידי כך יוסיפו לעשות רע, שאם היה מעניש אותם תיכף, היו מתייראים לעשות רע, וגם רוצה לומר שעל-ידי שלוותם תמהר פורענותם, כמו שכתוב (דברים ז י): "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", וזה גורם רעות, כפי רוב הטעמים שנאמרו בהצלחת הרשע, שהכל כדי למהר רעתו ולשלם עונשו" (מלבי"ם).