הגאון מווילנה על משלי כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · הגאון מווילנה על משלי · כא · >>

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" - כמו שנאמר (שמואל א טו כב): "הנה, שמוע מזבח טוב", וכתיב (ירמיהו ז כב): "כי לא דיברתי... ולא ציויתים... על דברי עולה וזבח, כי אם את הדבר הזה ... שמעו בקולי", וכתיב (בראשית יח יט): "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", הרי, צדקה ומשפט "נבחר לה' מזבח".

ועוד, כמו שנאמר (ירמיהו ט כב): "אל יתהלל חכם בחכמתו... כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'", וכתיב (הושע ו ו): "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעולות", הרי חסד והשכל נבחר לה' מזבח, ואמר כאן, שגם צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.

ואמר אלו השלושה "זבח", והעניין, כי שלושה מיני זבח הם: נדר, ונדבה, ותודה. וכנגדם אמר אלו השלושה "נבחר מזבח":

  • נגד משפט - נדר;
  • ונגד צדקה - נדבה;
  • ונגד חסד - תודה על החסד שעשה עמו ה';
  • ודעת אלהים הוא נגד עולות.
 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - כלומר, שהצדיק משכיל ומדריך בני ביתו של רשע, שהם קטנים עדיין, ואותם ישכיל בדרך טוב.

"מסלף רשעים לרע" - אבל הרשעים בעצמם, שהם הגדולים, אשר לא יסורו למשמעתו וילעגו לקול דבריו, הוא מסלפם לרע, שנוטל הטוב מהם כאשר לא ישמעו לו, כמו שפירשנו למעלה (יב יד), ונשאר כולו רע.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבח רשעים תועבה" - כי עיקר הקרבן הוא, שהאדם ישבור גאוותו ורוחו הנישאה, וישוב לה' מרוע מעלליו. אבל הרשעים, שאינם שבים לה' מדרכיהם הרעים, גם קרבנם תועבה, "אף כי בזימה יביאנו", ומכל שכן כשהקרבן גופא הוא ב"זימה" - בעבירה, שהוא גזול או משאר עבירה.

וכן הוא בתפילה שהיא במקום קרבן, שתפילת רשעים היא תועבה, מאשר לא יכניעו רוחם. "אף כי..." - ומכל שכן, שבעת שמתפלל הוא חושב מחשבות זרות ופניות, להרים גאוותו ולהתנשא.