ביאור:משלי כא יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כא יח: "כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע, וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד."

תרגום מצודות: אם נגזר מיתה על הצדיק ובטלה הגזירה, אין מידת הדין מתפייסת עד כי יותן רשע לכופר (פדיון) נפשו. ותחת ישרים בוגד - כפל הדבר במילים שונות.

תרגום ויקיטקסט: במקום לגבות כסף מהצדיק, יש לקחת כופר (תחליף) מהרשע; ובמקום לשעבד את הישרים, יש לשעבד תחתם (במקומם) את הבוגד.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא יח.


דקויות[עריכה]

כופר הוא תשלום שמשלמים כתחליף לעונש; תחת- = במקום, כתחליף.

למי מכוון הפסוק?[עריכה]

1. לפי רוב המפרשים, הפסוק מתאר את הנהגת ה' בעולם: "כאשר היה ראוי מצד ההשגחה הכוללת שיגיע רע מה לצדיק, השם יתברך ישית הרשע כפרו, וישית הבוגד כופר לישרים. והיה זה כן, כי מההשגחה הדבקה להם ימשך שינצלו. ולפי שהתועלת ברע הוא אבדן הרשעים בו... הנה יביא השם יתברך הרשע והבוגד אל הרע ההוא" (רלב"ג, וכן מצודות).

- אולם, רעיון זה נכתב כבר בצורה ברורה יותר ב(משלי יא ח): "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו"*, והפסוק שלנו לכאורה לא מוסיף כל מסר מעשי.

2. היה אפשר לפרש: כופר לצדיק רשע = כשצדיק נמצא בשבי, יש לשחרר רשע מהכלא ככופר נפש תמורתו; לפי זה, הפסוק בא לקבוע את ה"שער" לעסקאות שבויים: רשע אחד תמורת צדיק אחד.

- אולם, לפי זה קשה להבין את החצי השני של הפסוק, המציג שער אחר: תחת ישרים רבים - בוגד אחד.

3. לכן נראה לי שהפסוק שלנו הפסוק הוא עצה לשלטון, כמו פסוקים נוספים העוסקים בשכר ועונש.

בכל פעם שנגזרת גזירה רעה על צדיק, בין אם בגופם או בממונם, צריך להשתדל שהרשע יהיה כֹּפֶר, כלומר, תחליף לצדיק, ויסבול מהגזירה הרעה במקומו; ובכל פעם שנגזרת גזירה רעה על ישרים, צריך להשתדל שיהיה בוגד תחתם ובמקומם.

בפרט, אם נגזר על הצדיקים לשלם מיסים, ראוי להשתדל להקטין כמה שיותר את המיסים המוטלים על כלל האזרחים, ולגבות כמה שיותר מיסים מרשעים - אנשים שהורשעו בפשעים. הטוב ביותר הוא, שכל המיסים יגיעו מקנסות המוטלים על רשעים, אבל אם זה בלתי אפשרי, צריך לפחות להשתדל שהרשעים ישלמו את הכסף הדרוש להחזקת המשטרה ומערכת המשפט, שהרי הרשעים הם הגורם העיקרי לצורך במוסדות אלה.

הקבלות[עריכה]

מה שנאמר בספר משלי על בני אדם פרטיים, נאמר בספר ישעיהו על עמים שלמים, (ישעיהו מג ג): "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעֶךָ; נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם, כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ"*.

ותחת ישרים בוגד - ע"פ הפשט, המילה "תחת" משמעה "במקום, כתחליף"; אך על-דרך הדרש, היא רומזת לדריכה ורמיסה, כמו (מלכים א ה יז): "אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ, עַד תֵּת ה' אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רגלו[רַגְלָי]"; (מלאכי ג כא): "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים, כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, אָמַר ה' צְבָאוֹת": "הבוגד... יהיה למרמס כטיט חוצות תחת כפות רגליהם של ישראל הנאמנים" (רמ"ד וואלי פירוש אחרון).

ראו: פסוקים נוספים על ישרים ובוגדים.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-18