ביאור:משלי כא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כא ו: "פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר, הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי מָוֶת."

תרגום מצודות: פועל המאסף אוצרות ע"י לשון שקר, המה הבל נידף, כי לא יתקיימו בידו, ויבקשו עוד את המוות, כי המה סיבה למות על ידם.

תרגום ויקיטקסט: פועל אוצרות (עשיית כסף) בעזרת דברי שקר, גורמת לכך שהאוצרות אובדים במהירות כמו הבל המתנדף ברוח, ובנוסף, האנשים שרימו אותם כדי להשיג את האוצרות רודפים אחרי הרמאים ומבקשים את מותם -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא ו.


דקויות[עריכה]

מי מבקשי מוות?[עריכה]

1. האוצרות שנאספו במרמה. "האוצרות מבקשים מותו ורודפים מפלתו, כמו שכתוב", (חבקוק ב יא): "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה" (ר' יונה, וכן מלבי"ם ומצודות), "ולזה יקרה מהם אבדן הנפש והכליון" (רלב"ג).

2. הרמאים עצמם. "כי בהיותו מבקש להעשיר על-ידי השקר, כאילו מבקש להידבק בסיטרא דמותא" (רמ"ד וואלי).

3. יש שקראו מוקשי מוות (רש"י, דעת מקרא), כמו ב(שמואל ב כב ו): "חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי, קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת", (תהלים יח ו): "חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת", (משלי יג יד): "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת", (משלי יד כז): "יִרְאַת ה' מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת".

4. ולענ"ד, הכוונה לאנשים שהאדם רימה אותם, שמבקשים את מותו של הרמאי.

אנשים שהתרגלו לרמאות, לא מאמינים שהם ייענשו על השקרים שלהם, הם חושבים שהם יוכלו לשקר גם לשופטים. אולם הם לא יצליחו, כי האנשים שנפגעו מהרמאויות שלהם יבקשו את מותם, כפי שמסביר הפסוק הבא -




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-06