פירוש אחר: "משכיל" - עומד (כלומר, לפי הפירוש האחר המילה "משכיל" היא פועל עומד, בניגוד לפירוש הראשון שלפיו המילה "משכיל" היא פועל יוצא), והטעם - לומד שכל, בעבור "בית רשע", שעושין הרשע.
(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - הצדיק המצליח לבית הרשע, וזה יהיה כשיעמוד בביתו, כי אז יברך ה' יתברך ביתו בגלל הצדיק, או כשהיה הטוב הזה דבק לרשעים מאבותיהם, שהיה בהם איש צדיק אשר בעבורו ימשך לרשע הזה טוב, הנה זה הענין סבה לסלף הרשעים והוליכם בדרך רע, כי הם חשבו כי זה הטוב הגיע לרשע בסבת הרשע, ובזה גם כן יטעה הפתי, כי הוא נפתה לכל מה שיראה לו בתחלת המחשבה שהוא טוב:
(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - רבים יחשבו, כי הצדיק לא יבין מידות הרשע ותואנותיו וטבעיו, מפני שהם בהפך מטבע הצדיק. ולא כן הדבר, אבל משכיל צדיק לבית רשע, ומתבונן בדרכי תרמיתו ומזימת ליבו וסוף כוונתו. ואמרו רבותינו ז"ל: (בבא בתרא פט:): "שמא יאמרו הרמאין 'אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו'".
"מסלף רשעים לרע" - רוצה לומר, מפני שהצדיק משכיל לסוף כוונת הרשעים ומכיר את טבעם, מסלף ומטה אותם ומכריעם ודן אותם לכף חובה במעשיהם ודבריהם; כי אין לדון את האדם לכף זכות [אלא] רק בהיות רוב מעשיו ושורש כוונותיו על דרך הטוב.
"משכיל צדיק" - כאשר הצדיק עומד בבית רשע, הצדיק הזה מצליח ביתו של הרשע, כי נתברך בגללו. והיא סיבה לסלף את הרשעיםלעשות רע, כי יחשוב בעבורו נתברך ביתו ומעשיו טובים בעיני ה'.
מצודת ציון
"משכיל" - ענין הצלחה, כי המצליח במעשיו נראה להבריות שעושה בהשכל.
(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - גם בעת שבית רשע מכונן בשלוה, שזה רומז במה שקוראהו בית רשע, הנה, הצדיק משכיל ומתבונן סיבתו, שזה מפני שבזה מסלף רשעים לרע, שעל ידי כך יוסיפו לעשות רע, שאם היה מעניש אותם תיכף, היו מתייראים לעשות רע, וגם רוצה לומר שעל-ידי שלוותם תמהר פורענותם, כמו שכתוב (דברים ז י): "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", וזה גורם רעות, כפי רוב הטעמים שנאמרו בהצלחת הרשע, שהכל כדי למהר רעתו ולשלם עונשו:
(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - כלומר, שהצדיק משכיל ומדריך בני ביתו של רשע, שהם קטנים עדיין, ואותם ישכיל בדרך טוב.
"מסלף רשעים לרע" - אבל הרשעים בעצמם, שהם הגדולים, אשר לא יסורו למשמעתו וילעגו לקול דבריו, הוא מסלפם לרע, שנוטל הטוב מהם כאשר לא ישמעו לו, כמו שפירשנו למעלה (יב יד), ונשאר כולו רע.
