מ"ג משלי כא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי כא · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַשְׂכִּיל צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַשְׂכִּ֣יל צַ֭דִּיק לְבֵ֣ית רָשָׁ֑ע
  מְסַלֵּ֖ף רְשָׁעִ֣ים לָרָֽע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משכיל צדיק" - צדיקו של עולם, הוא הקב"ה, נותן לב להכרית בית רשע, כגון זכר עמלק:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משכיל צדיק" - צדיקו של עולם הוא הקב"ה נותן לב להכרית בית רשע כגון זכר עמלק

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי כא יב): "משכיל" - מלמד שכל;

"לבית רשע" - כמו (שמות א א): "איש וביתו", והבית רמז לבנים.

פירוש אחר: "משכיל" - עומד (כלומר, לפי הפירוש האחר המילה "משכיל" היא פועל עומד, בניגוד לפירוש הראשון שלפיו המילה "משכיל" היא פועל יוצא), והטעם - לומד שכל, בעבור "בית רשע", שעושין הרשע.

"ומסלף" - דרך קללה, שהשם יסלפם ויאבדם, וזה הנכון:

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - הצדיק המצליח לבית הרשע, וזה יהיה כשיעמוד בביתו, כי אז יברך ה' יתברך ביתו בגלל הצדיק, או כשהיה הטוב הזה דבק לרשעים מאבותיהם, שהיה בהם איש צדיק אשר בעבורו ימשך לרשע הזה טוב, הנה זה הענין סבה לסלף הרשעים והוליכם בדרך רע, כי הם חשבו כי זה הטוב הגיע לרשע בסבת הרשע, ובזה גם כן יטעה הפתי, כי הוא נפתה לכל מה שיראה לו בתחלת המחשבה שהוא טוב:

רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - רבים יחשבו, כי הצדיק לא יבין מידות הרשע ותואנותיו וטבעיו, מפני שהם בהפך מטבע הצדיק. ולא כן הדבר, אבל משכיל צדיק לבית רשע, ומתבונן בדרכי תרמיתו ומזימת ליבו וסוף כוונתו. ואמרו רבותינו ז"ל: (בבא בתרא פט ב): "שמא יאמרו הרמאין 'אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו'".

"מסלף רשעים לרע" - רוצה לומר, מפני שהצדיק משכיל לסוף כוונת הרשעים ומכיר את טבעם, מסלף ומטה אותם ומכריעם ודן אותם לכף חובה במעשיהם ודבריהם; כי אין לדון את האדם לכף זכות [אלא] רק בהיות רוב מעשיו ושורש כוונותיו על דרך הטוב.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - גם בעת שבית רשע מכונן בשלוה, שזה רומז במה שקוראהו בית רשע, הנה, הצדיק משכיל ומתבונן סיבתו, שזה מפני שבזה מסלף רשעים לרע, שעל ידי כך יוסיפו לעשות רע, שאם היה מעניש אותם תיכף, היו מתייראים לעשות רע, וגם רוצה לומר שעל-ידי שלוותם תמהר פורענותם, כמו שכתוב (דברים ז י): "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", וזה גורם רעות, כפי רוב הטעמים שנאמרו בהצלחת הרשע, שהכל כדי למהר רעתו ולשלם עונשו:


 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - כלומר, שהצדיק משכיל ומדריך בני ביתו של רשע, שהם קטנים עדיין, ואותם ישכיל בדרך טוב.

"מסלף רשעים לרע" - אבל הרשעים בעצמם, שהם הגדולים, אשר לא יסורו למשמעתו וילעגו לקול דבריו, הוא מסלפם לרע, שנוטל הטוב מהם כאשר לא ישמעו לו, כמו שפירשנו למעלה (יב יד), ונשאר כולו רע.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(משלי כא יב): "משכיל צדיק" - כאשר הצדיק עומד בבית רשע, הצדיק הזה מצליח ביתו של הרשע, כי נתברך בגללו, והיא סיבה לסלף את הרשעים לעשות רע, כי יחשוב [כי] בעבורו נתברך ביתו, ומעשיו טובים בעיני ה'

מצודת ציון

"משכיל" - ענין הצלחה, כי המצליח במעשיו נראה להבריות שעושה בהשכל.

"מסלף" - מעקם, כמו (משלי כב יב): "ויסלף דברי בוגד".

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משכיל צדיק" - כאשר הצדיק עומד בבית רשע, הצדיק הזה מצליח ביתו של הרשע, כי נתברך בגללו. והיא סיבה לסלף את הרשעים לעשות רע, כי יחשוב בעבורו נתברך ביתו ומעשיו טובים בעיני ה'.

מצודת ציון

"משכיל" - ענין הצלחה, כי המצליח במעשיו נראה להבריות שעושה בהשכל.

"מסלף" - מעקם, כמו (משלי כב): "ויסלף דברי בוגד".

<< · מ"ג משלי · כא · יב · >>