רבנו יונה על משלי כא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - רבים יחשבו, כי הצדיק לא יבין מידות הרשע ותואנותיו וטבעיו, מפני שהם בהפך מטבע הצדיק. ולא כן הדבר, אבל משכיל צדיק לבית רשע, ומתבונן בדרכי תרמיתו ומזימת ליבו וסוף כוונתו. ואמרו רבותינו ז"ל: (בבא בתרא פט ב): "שמא יאמרו הרמאין 'אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו'".

"מסלף רשעים לרע" - רוצה לומר, מפני שהצדיק משכיל לסוף כוונת הרשעים ומכיר את טבעם, מסלף ומטה אותם ומכריעם ודן אותם לכף חובה במעשיהם ודבריהם; כי אין לדון את האדם לכף זכות [אלא] רק בהיות רוב מעשיו ושורש כוונותיו על דרך הטוב.