קטגוריה:משלי ד כז

1. ימין ושמאל הם שני הקצוות שיש בכל מידה ממידות הנפש. דרך החכמה היא אל תט ימין ושמאל - אל תהיה קיצוני אלא הישאר בדרך האמצע: "שישמר מהימין והשמאל בכוונותיו, שהם קצות היתרון והחסרון אשר בכל המידות, רק שיכוין אל חוט השערה אשר באמצע, ולא יחטיא. לפי שכל אחת מהקצוות הוא הרע, והאמצע לבדו הוא הנכון" (עקדת יצחק עב. וכן מלבי"ם על פסוקנו ואולי גם רש"י על פסוקנו). פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים בספר משלי המדברים על איזון; ראו שביל הזהב.

2. ימין ושמאל הם הסטייה ממצוות התורה להוסיף או לגרוע. אל תט ימין ושמאל - אל תסטה ואל תשנה במאומה ממצוות התורה (מדרש משלי, ילקוט שמעוני, מצודות). פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים שבהם מופיע האיסור לנטות ימין ושמאל מהתורה, למשל דברים ה28 יז11 יז20 כח14 יהושע א7 כג6 מלכים ב כב2.

3. ימין ושמאל הם מסלולים המובילים למקומות רעים. במשלי ד 20-27 נזכרים איברי גוף רבים, ולכן ניתן לפרש שכל הקטע עוסק בשמירה על בריאות הגוף והנפש. בפרט, הפסוק הקודם דיבר על הליכה בריאותית; הפסוק שלנו מזכיר, שיש מקומות שהליכה אליהם עלולה לפגוע בבריאותנו, למשל איזורים עם אויר מזוהם, מסעדות עם אוכל מזיק לבריאות ועוד, ולכן הפסוק להסיר ממסלול ההליכה שלנו מקומות רעים כאלה.

ומעניין שהרמב"ם, בהלכות דעות שלו, איחד את כל הפירושים: בשלושת הפרקים הראשונים דיבר על חשיבות האיזון בהתנהגות ובמידות הנפש, ובפרק הרביעי דיבר על חשיבות השמירה על הבריאות: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים, ואלו הן:..." (רמב"ם הלכות דעות ד) והכל מבוסס על מצוות התורה.