קטגוריה:משלי ד כו

הפסוק מדבר על שמירת הרגליים, וגם כאן ניתן לפרש בשלוש רמות:

1. ביולוגית - לשמור על כושר גופני ע"י הליכה. צריכה להיות שקולה ומותאמת למצב הבריאותי של האדם, ולכן הפסוק מלמד שיש לפלס - לשקול ולאזן את מעגל רגלנו - המסלול המחזורי שבו אנחנו הולכים ברגלינו.

2. נפשית - מעגל רגלך הוא משל להרגלים הקבועים ולסדר היום הקבוע שלנו (ראו מעגל). כדי לשמור על בריאות הנפש, יש לפלס - לשקול היטב ולשמור על איזון בהרגלים הקבועים שלנו, לדאוג שבסדר היום שלנו יש מקום קבוע לכל נושא שחשוב לנו להתקדם בו. כשאדם אינו חושב על סדר היום שלו, ומתנהל באופן אקראי לפי הרגש, הוא עלול להקדיש זמן רב מדי למטרות מסויימות ולהזניח מטרות אחרות. כך, ייתכן שיצליח להגשים רק חלק ממטרותיו. אך אם יתכנן לעצמו סדר יום מאוזן, יהיה בטוח שהוא מתקדם כראוי בכל אחת ממטרותיו, ואז יתקיים בו הפסוק "וכל דרכיך ייכונו".

3. ורוחנית - "יש מקומות של פגעים רעים, שמאבדים את האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא, ולכן קודם שישים לדרך פעמיו, יפלס בפלס שכלו אם הוא מעגל טוב... אבל אם ידע שהוא מעגל רע, כמו שוק של זונות או מקום הטינופת, ימנע את רגלו ממנו, כי אין השכינה עמו..." (רמ"ד ואלי).

פסוקים רבים נוספים עוסקים בשמירה על הרגליים וההרגלים:

• לא ללכת עם אנשים חוטאים ומפתים, (משלי א טו): "בְּנִי! אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם. ""כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ, וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם"*.
• לא ללכת עם נשים חוטאות ומפתות, (משלי ה ה): "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ"
• לתכנן את הדרך בחכמה ואז לבקש את עזרת ה', (משלי ג כג): "אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף... כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד"*.
• לא ללכת למקומות מסוכנים ומזיקים, (משלי ו כח): "אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים, וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה?!"*.
• לא להתנהג בחיפזון מוגזם, (משלי יט ב): "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא"*.
• לא לסמוך על שליחים כסילים, (משלי כו ו): "מְקַצֶּה רַגְלַיִם, חָמָס שֹׁתֶה, שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל"*.