קטגוריה:משלי ג טו
נוסח המקרא
יקרה היא מפניים [מפנינים] וכל חפציך לא ישוו בה
יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
יְקָ֣רָה הִ֭יא מפניים מִפְּנִינִ֑ים
וְכׇל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃
יְקָ֣רָה הִ֭יא מ/פניים [מִ/פְּנִינִ֑ים] וְ/כָל־חֲ֝פָצֶ֗י/ךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
ביאור המילות
"כי טוב סחרה מסחר כסף". הנה הסוחר הוא המסבב בארצות לבקש דבר הסחורה שירצה לקנות, ולזה אמר כי טוב לסבב ולשוטט בעבור בקשת החכמה והתבונה יותר מסבוב על בקשת הכסף:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מפנינים" - הם המרגליות.
מצודת דוד
"יקרה" - חשובה היא מפנינים, הם המרגליות.
"וכל חפציך" - כל הדברים שאתה חפץ ורוצה בהם לא יהיו שוין בשוויה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
וכל חפציך לא ישוו בה – מגזרת "ולמלך אין שווה להניחם" (אסתר ג ח), ומשפטו: לא ישוו עמה.
במסכת הוריות: יקרה היא מפנינים – יקרה היא מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים. ואולי דרשו הכתוב "מפניים".
וכן במדבר סיני רבה דורש פסוק זה בגרשון וקהת, ואף על פי שגרשון היה בכור, לפי שהיה קהת טוען הארון שבו התורה – הקדימו הכתוב, כמה דאת אמר: "נשא את ראש בני קהת" (במדבר ד ב) והדר "את ראש בני גרשון" (שם כב); הוי יקרה היא מפנינים, מבכור שיצא ראשון, ואין פנינים אלא תחילה, שנאמר: "וזאת לפנים בישראל" (רות ד ז).
וכן בבראשית רבה, כתוב אחד אומר: "וכל חפצים לא ישוו בה" (להלן ח, יא), וכתוב אחד אומר (כאן): וכל חפציך לא ישוו בה? "חפצים", אלו מצוות ומעשים טובים; "חפציך", אלו אבנים טובות ומרגליות: חפצי וחפציך לא ישוו בה, כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי.
ובפרק ראשון מפאה ירושלמי: אדרבן שלח לרבינו הקדוש מרגליתא דטמי, אמר ליה: שלח לי מילה דטבא מיניה או דכוותיה. שלח לו חדא מזוזתא. אמר ליה: אנא שלחית לך מילה דלית בה טימין, ואת משגר לי מילה דשוי חד פולר? אמר ליה: חפצי וחפצך לא ישוו בה; ולא עוד, דאת שלחת לי מילה שאני צריך לנטורא, ואנא שלחית לך מילה דתנטרך, דכתיב: "בהתלכך תנחה אותך" (להלן ו, כב), עד כאן.
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: יקרה (חשובה) היא מפנינים (מרגליות), וכל הדברים שאתה חפץ ורוצה בהם לא יהיו שוין בשוויה.
תרגום ויקיטקסט: - יקרה (חשובה ומיוחדת) היא החכמה יותר מפנינים: פנינים יש הרבה, אבל כל דבר-חכמה הוא יחיד במינו;
וכל הדברים שאתה חפץ (רוצה) לעשות ולקנות - לא שווים בערכם להפקת תבונה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג טו.
דקויות
מדוע נמשלה התורה לפנינים?
פנינים = אבן חן יקרה ונדירה. הפסוקים, מן הסתם, מסודרים בהדרגה, מהזול אל היקר: כסף - זהב - פנינים - כל חפציך; מכאן שהפנינים יקרות יותר מכסף וזהב. גם מפסוקים אחרים נראה שהפנינים היו יקרות ונדירות במיוחד (איוב כח18, משלי כ15, משלי לא10). המפרשים הסבירו בכמה דרכים את הקשר בין פנינים לבין החכמה והתורה:
1. פנינים מגיעים מעולם אחר - עולם המים; כך גם החכמה מגיעה מעולם אחר - "מן השמים ומשכל אלהי שהוא עוד רחוק יותר ממצולות ימים" (מלבי"ם).
2. "נקראים פנינים לפי שטורחים להוציאם לפני ולפנים... במעי הימים, אבל אין בהם כוח להכניס את האדם בפנימיות הקדושה כמו החכמה והתבונה, שהמשכילים המתייגעים לקנותם... כל השערים העליונים נפתחים לפניהם" (רמ"ד ואלי).
3. חכמי התלמוד דרשו שהמילה פנינים היא משל לכהן הגדול, שנכנס לאיזור הפנימי והמקודש ביותר במקדש, והסיקו מפסוקנו מסקנה מעשית: "אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ [שניהם בסכנה, ואפשר להציל רק אחד מהם] - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ... דאמר קרא יקרה היא מפנינים - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים" (רבי אחא ברבי חנינא, בבלי הוריות יג א, רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, טור יורה דעה רמו, ספר המידות השלם שער התורה) . הפנינים, שצבען לבן טהור, מזכירות את הכהן הגדול, הנכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים כאשר הוא לבוש בגדי לבן, וכולו טהור. הפנינים הנדירות והמיוחדות הן משל לכהן הגדול, שגם הוא אדם נדיר ומיוחד - אחד בדורו; ובכל זאת, חכמתו של התלמיד-החכם מיוחדת וחשובה יותר.
4. באופן דומה דרשו, שהמילה פנינים היא משל לבכור, שהגיע לעולם לפנֵי אחיו, והסיקו מפסוקנו, שנושאי התורה חשובים ונכבדים יותר מהבכורות (במדבר רבה ו א). הבכורים, כידוע, היו אמורים לכהן במקדש לפני חטא העגל, ורק בעקבות החטא נבחרו בני לוי במקומם, כך ששני המדרשים הללו דומים.
הקבלות
וכל חפציך לא ישוו בה - החכמה והתבונה שוות ומועילות יותר מכל שאר הדברים שאנשים בדרך-כלל רוצים בהם; אולם הכינוי חפציך (ולא חפצים) מדגיש שהכוונה רק לרצונות אישיים של האדם, ולא לדברים שה' חפץ בהם, כגון מצוות או התנדבות. ראו לימוד תורה לעומת מצוות אחרות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ג טו"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.