מ"ג משלי ג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ג · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף
  וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי טוב סחרה מסחר כסף" - כל חלופין שאדם מחליף בסחורה זה נוטל זה וזה נוטל זה אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד

"חרוץ" - מין זהב הוא

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי טוב סחרה". כי ההשתדלות לבקש אותה הוא טוב לאין שיעור מהשתדלות לבקשת הכסף אשר בו תועלת מה להעמדת חיי הגוף ופריה יקר מזהב:

ביאור המילות

"יפיק". יוציא:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי טוב", מבואר עפמ"ש לקמן (משלי טז טז): "קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף", ובארנו, ש:

  • החכמה, אחר שלא ימצא אותה ע"י בינתו ועיונו, רק מקבלה מה', ידמה אותה לחרוץ שימצאו אותו במעמקי ההרים דרך מציאה, וכן ימצאו החכמה דרך מציאה מאדון החכמה, כמו שאמר "אשרי אדם מצא חכמה";
  • והתבונה, ימצאו אותה ע"י מסחר, שמבין ומוציא דבר מדבר, כמו שאמר "ואדם יפיק תבונה", ודומה כקנין הכסף, שמוכרים וקונים בו דרך מסחר וחליפים;

וכן אמר פה:

  • נגד מ"ש "ואדם יפיק תבונה" - מפרש כי "טוב סחרה מסחר כסף",
  • ונגד מ"ש "אשרי אדם מצא חכמה" - מפרש "ומחרוץ" טוב "תבואתה";

כי אלה הם קנינים אובדים ובלתי מתעצמים בנפש, והחכמה והתבונה המה קנינים קיימים נצחיים מתעצמים בנפש האדם.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי טוב" מסחר החכמה ממסחר הכסף, כי מי שנוטל מחיר הכסף לא ישאר הכסף בידו ולא המחיר ביד האחר, ולא כן בדבר החכמה, כי את מי שלומד עם אחר חכמה אחת במחיר למוד חכמה אחרת, א"כ אחר-כך שניהם ביד כל אחד ואחד.

"תבואתה" - פרי החכמה, ור"ל: מה שהבין מדעתו מתוך דבר החכמה שלמד, הנה טובה היא מחרוץ.

מצודת ציון

"ומחרוץ" - היא הזהב הטוב, כמו (תהלים סח): "בירקרק חרוץ".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתהומחרוץ, והוא הזהב, תבואתה: כל חלופין שאדם מחליף בסחורה, נותן את זה ונוטל את זה, אבל האומר לחבירו: שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי, נמצאו שניהם בידי כל אחד ואחד.

דבר אחר: הכסף והזהב לא יגיע לאדם תועלתם עד שיצאו מרשותו, אבל החכמה והתבונה יפוצו מעיינותיה חוצה ומימיו שמורים.

דבר אחר: הסוחרים פעמים מרויחים פעמים מפסידים, וסחורת החכמה כולה רווח.

דבר אחר: יש עושר שמור לבעליו לרעתו, אבל החכמה היא טובה גדולה. וכמה הבדלות בין החכמה והעושר, ועת לקצר.

<< · מ"ג משלי · ג · יד · >>