ביאור:איך לאהוב ביקורת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



לפעמים אנחנו מדברים עם אדם אחר ומותחים עליו ביקורת עניינית, בשיא העדינות והנחמדות ( ולפי כל העצות של ספר משלי בנושא ), והוא, במקום לקבל את הביקורת באהבה, מתקיף אותנו ומותח עלינו ביקורת נגדית ("גם אתה כזה! אתה אפילו יותר גרוע!..."). התגובה הטבעית במצב זה היא "אם הוא לא מוכן לשמוע את הביקורת שלי, אז גם אני לא אקשיב לביקורת שלו"; אבל לפי ספר משלי, האסטרטגיה הטובה ביותר היא דווקא לקבל את הביקורת שלו בשמחה!

כך ניתן ללמוד מפרק ט בספר משלי:

(משלי ט ח): "אַל תּוֹכַח לֵץ - פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם - וְיֶאֱהָבֶךָּ": מי ששונא את האנשים המותחים עליו ביקורת הוא לץ, המזלזל בערכה של החכמה; מי שאוהב את האנשים המותחים עליו ביקורת הוא חכם ( פירוט ).

(משלי ט ט): "תֵּן לְחָכָם - וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק - וְיוֹסֶף לֶקַח": כשמותחים ביקורת על אדם חכם, הוא מקשיב ונעשה חכם יותר; כשמודיעים לצדיק שעשה טעות, הוא מתייחס ברצינות ולוקח לתשומת ליבו ( פירוט ).

(משלי ט י): "תְּחִלַּת חָכְמָה - יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים - בִּינָה": אדם מתחיל להיחשב לחכם, רק כאשר יש בו יראת ה', כאשר הוא מודע לנוכחות של ה' וחושש לעבור על דבריו; אדם כזה ישמח תמיד לשמוע דברי ביקורת, שיצילו אותו מעבירות ( פירוט ).

(משלי ט יא): "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים": כי בזכותי (בזכות החכמה או בזכות יראת ה') יהיו לך ימים רבים יותר של עשיה חיובית ומשמעותית; תוכל לנצל טוב יותר את שנותיך ולא לבזבז אותם לבטלה.

(משלי ט יב): "אִם חָכַמְתָּ - חָכַמְתָּ לָּךְ, וְלַצְתָּ - לְבַדְּךָ תִשָּׂא"- כשאתה נוהג כמו חכם, הרווח כולו שלך; וכשאתה נוהג כמו לץ - ההפסד כולו שלך. אין מקום לחשבונות מסוג "אם הוא לא הקשיב לי - גם אני לא הקשיב לו"; כשאתה מקשיב לביקורת, אתה לא עושה טובה לאף אחד אחר - רק לעצמך! ( פירוט ).

בפרק ג נאמר על החכמה, (משלי ג טו): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ"; אם מישהו יבוא וייתן לי שקית עם פנינים - בוודאי אקבל את המתנה בשמחה, גם אם הפנינים מלוכלכות וצריך לנקות אותן. באותו אופן, אם מישהו בא ונותן לי חכמה - ראוי שאקבל את המתנה בשמחה, גם אם הוא נותן אותה בצורה של ביקורת, וגם אם הוא אומר את הביקורת הזאת בצורה מאוד לא נעימה לאוזן. בתוך כל דבר ביקורת, יש חכמה יקרה מפנינים, ואפשר לגלות אותה, אם רק משקיעים קצת ב"ניקוי" דברי הביקורת מהנימה השלילית שלהם.

לכן, אין מקום לחשבונות מסוג "אם הוא לא הקשיב לי - גם אני לא הקשיב לו"; בדיוק להיפך! אם הוא לא מקשיב לי, הוא מפסיד את שקית הפנינים שאני נותן לו, וההפסד כולו שלו; אני אקח את שקית הפנינים שלו ואשתמש בה כדי להיות חכם יותר - והרווח יהיה כולו שלי.

פסוקים נוספים[עריכה]

ישנם פסוקים נוספים המלמדים שיש לאהוב ביקורת, למשל (משלי יב א): "אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר": " "אוהב מוסר אוהב דעת - אם תראה אדם שנכשל במעשיו בהימשכו אחר תאוותיו, וייטב בעיניו כאשר יוכיחוהו - תדע כי הוא איש דעת ונפשו מקבלת דברי השכל ובוחרת בדעת, אך התאווה מתגברת עליו להחטיאו. לכן, מאהבתו הדעת, יאהב המוסר וישפר עליו כאשר יוכיחו אותו, ויקווה כי תעזרהו תוכחת המוכיחים למשול ברוחו ולהתגבר על יצרו. ושונא תוכחת בער - אחרי אשר ישנא התוכחת, כסיל ובער הוא, ונפשו נמשכת בבחירתה אחרי התאוה, והיא כנפש הבהמה..." " (ר' יונה גירונדי) .

ביקורת עשויה גם להציל חיים, כמו שנאמר ב (משלי ד יג): "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף! נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!"

"

"החיים שלך וההצלחה שלך תלויים במוסר שנותנים לך. הרי האדם הוא יצור משוחד, משוחד מעצמו ואינו יכול להסתכל מבחוץ על עצמו ולתת ביקורת אמיתית על מעשיו. וזה אסון, כי הוא יכול לעשות טעויות נוראות ולא להבחין כלל. ואם בא אדם ומעיר לך הערה, הרי שזה בגלל שהוא רואה אותך מבחוץ ומבחין בטעות שאתה עושה, תגיד לו תודה! הוא גורם לך לכוון את עצמך לדרך הנכונה."

"מסופר על הגאון מווילנה, שהיה גאון עצום, וזכה לגילוי של מלאכים וכו', ובכל זאת לקח אדם מקרוביו ושילם לו כסף, כדי שכל יום יסתכל על מעשיו וייתן לו מוסר, ויעיר לו הערות על מנת שיוכל לתקן את מעשיו יותר ויותר. אנחנו פטורים מתשלום זה - כולם מעירים לנו בחינם - לא משתלם?!" " (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ב סיון ה'תשס"ט) .

כמה עצות מעשיות איך לקבל תוכחות[עריכה]

  • אם מקבלים תוכחה בטלפון - כדאי לשכב על מזרון נוח ולהרפות את השרירים. כשהשרירים רגועים גם הנפש רגועה, וקל יותר לקבל תוכחה.
  • אם מקבלים תוכחה ממישהו שמדבר מהר, ועובר מנושא לנושא במהירות בלי לתת הזדמנות לתגובה - כדאי לשבת ליד שולחן עם עט ונייר (או ליד מחשב), ולכתוב תגובות לכל נושא שהוא מעלה לפי הסדר. כך, אפשר לשמוע אותו בשקט, בלי להתפרץ לדבריו, ורק כאשר הוא גומר לדבר - לענות לו בצורה מסודרת.
  • לאדם כזה, כדאי להציע שיכתוב את התוכחות שלו במכתב, כך שתוכלו לקרוא אותן ולהגיב עליהן בצורה מסודרת ורגועה יותר.
  • אם מקבלים תוכחה מאדם שאינו מוכן לקבל תוכחה בעצמו - לא צריך להתעצבן; צריך לחשוב כל הזמן "אני מרוויח את החכמה שלו, והוא מפסיד את החכמה שלי; בסוף אני אדע יותר ממנו, תהיה לי יותר חכמה; והחכמה - יקרה היא מפנינים".
  • חז"ל אמרו " "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" " (ספר החינוך) . כלומר, גם אם אנחנו באופן טבעי שונאים לקבל ביקורת, אפשר להתנהג כאילו אנחנו אוהבים ביקורת, ובמשך הזמן ההתנהגות תשפיע עלינו. לדוגמה, אפשר להתרגל להגיד "תודה רבה" לכל מי שמותח עלינו ביקורת, כך במשך הזמן תיכנס בליבנו אהבה לביקורת, ונהיה חכמים יותר - "הוכח לחכם ויאהבך".

טיפוסים שאינם מקבלים ביקורת[עריכה]

רוב הטיפוסים השליליים בספר משלי מתאפיינים בכך שהם אינם אוהבים לקבל ביקורת:

  • הבער = הטיפש כמו בהמה : "אהב מוסר אהב דעת, ושנא תוכחת - בער"
  • האויל = השטחי :  "יראת ה' ראשית דעת; חכמה ומוסר אוילים בזו", "הוא ימות באין מוסר; וברב אולתו ישגה",  "דרך אויל ישר בעיניו; ושמע לעצה חכם", "אויל ינאץ מוסר אביו; ושמר תוכחת יערם" ( פירוט )
  • הכסיל = השונא ללמוד :  "חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח"  = הכסיל כועס ומתעצבן על מי שמנסה להזהיר אותו מדברים רעים ( פירוט )
  • הלץ = הרשע הלועג לטוב ומזלזל בו : "יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו. אל תוכח לץ פן ישנאך; הוכח לחכם ויאהבך", "בן חכם מוסר אב; ולץ לא שמע גערה", "לא יאהב לץ הוכח לו, אל חכמים לא ילך" ( פירוט ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-04-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/musr_wtokxa