קטגוריה:משלי ג טו

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

וכל חפציך לא ישוו בה – מגזרת "ולמלך אין שווה להניחם" (אסתר ג ח), ומשפטו: לא ישוו עמה.

במסכת הוריות: יקרה היא מפנינים – יקרה היא מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים. ואולי דרשו הכתוב "מפניים".

וכן במדבר סיני רבה דורש פסוק זה בגרשון וקהת, ואף על פי שגרשון היה בכור, לפי שהיה קהת טוען הארון שבו התורה – הקדימו הכתוב, כמה דאת אמר: "נשא את ראש בני קהת" (במדבר ד ב) והדר "את ראש בני גרשון" (שם כב); הוי יקרה היא מפנינים, מבכור שיצא ראשון, ואין פנינים אלא תחילה, שנאמר: "וזאת לפנים בישראל" (רות ד ז).

וכן בבראשית רבה, כתוב אחד אומר: "וכל חפצים לא ישוו בה" (להלן ח, יא), וכתוב אחד אומר (כאן): וכל חפציך לא ישוו בה? "חפצים", אלו מצוות ומעשים טובים; "חפציך", אלו אבנים טובות ומרגליות: חפצי וחפציך לא ישוו בה, כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי.

ובפרק ראשון מפאה ירושלמי: אדרבן שלח לרבינו הקדוש מרגליתא דטמי, אמר ליה: שלח לי מילה דטבא מיניה או דכוותיה. שלח לו חדא מזוזתא. אמר ליה: אנא שלחית לך מילה דלית בה טימין, ואת משגר לי מילה דשוי חד פולר? אמר ליה: חפצי וחפצך לא ישוו בה; ולא עוד, דאת שלחת לי מילה שאני צריך לנטורא, ואנא שלחית לך מילה דתנטרך, דכתיב: "בהתלכך תנחה אותך" (להלן ו, כב), עד כאן.