במדבר רבה ו א
א. [ עריכה ]
"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן וְגוֹ'" - הדא הוא דכתיב (משלי ג, טו): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" .
תנינן תמן:
- חכם קודם למלך ישראל: מת חכם - אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת - כל ישראל ראויין למלכות.
- המלך קודם לכהן גדול, שנאמר (מ"א א, לג): "ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם וגו'".
- כהן גדול קודם לנביא, שנאמר (שם, לד) "ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא", צדוק קודם לנתן.
ר' הונא בשם ר' חנינא אמר נביא כופף ידיו ורגליו ויושב לו לפני כהן, מה טעם? דכתיב (זכריה ג, ח): "שמע נא יהושע הכהן גדול וגו'". יכול בני אדם הדיוטות היו? ת"ל תלמוד לומר "כי אנשי מופת המה", ואין מופת אלא נבואה, שנאמר (דברים יג, ב): "ונתן אליך אות או מופת". - משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים.
- נביא קודם למשוח מלחמה.
- משוח מלחמה קודם לסגן.
- סגן קודם לראש משמר.
- ראש משמר קודם לראש בית אב.
- ראש בית אב קודם לאמרכל.
- אמרכל קודם לגזבר.
- גזבר קודם לכהן הדיוט.
- כהן הדיוט קודם ללוי.
- לוי קודם לישראל.
- ישראל לממזר.
- ממזר לנתין.
- נתין לגר.
- גר לעבד משוחרר.
אימתי? בזמן שכולן שוין; אבל אם היה ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים".
סברין מימר לפדות להחיות ולכסות, הא לישיבה לא; אמר רבי אבין: אף לישיבה, מה טעם? "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים", אפילו מזה שהוא נכנס לפני ולפנים.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים", מדבר בקהת וגרשון: אע"פ שגרשון בכור, ומצינו שבכל מקום חלק הכתוב כבוד לבכור, לפי שהיה קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר "נשא את ראש בני קהת" ואחר כך אומר "נשא את ראש בני גרשון וגו'"; הוי "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" - מבכור שיצא ראשון, ואין פנינים אלא תחלה, כמה דתימא (רות ד, ז): "וזאת לפנים בישראל".