ביאור:משלי ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי ג ד: "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם."

תרגום מצודות: ובזה תמצא חן ותהיה ידוע למשכיל בשכל טוב בעיני אלהים ואדם.

תרגום ויקיטקסט: -כשתזכור את הטובות שעשו לך, תמצא חן ותחשב לבעל שכל טוב, גם בעיני אלהים שציווה להכיר טובה, וגם בעיני בני אדם שחשוב להם שיזכרו אותם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ד.


דקויות[עריכה]

אנחנו מכירים את הביטוי "מצא חן בעיני-", אבל בפסוק זה נאמר לא רק ומצא חן אלא גם ושכל טוב; מה המשמעות של "מצא שכל טוב בעיני-"?

1. יש שקראו את הפסוק "ומצא חן בשכל טוב" (ע"פ דעת מקרא), כלומר, מי שעושה חסד ואמת בשכל טוב, בצורה מושכלת ומוצלחת, יזכה למצוא חן; כמו ב(משלי יג טו): "שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן".

2. הביטוי בעיני- מציין את נקודת המבט של-. כשאומרים שאדם א מצא חן בעיני אדם ב, הכוונה, שמנקודת המבט של אדם ב, אדם א מצא חן; כלומר, ב תופס את א כאדם חינני, חביב ואהוב.

לפי אותו היגיון, כשאומרים שאדם א מצא שכל טוב בעיני אדם ב, הכוונה, שמנקודת המבט של אדם ב, אדם א מצא שכל טוב; כלומר, ב תופס את א כאדם חכם ומוצלח (שכל = הצלחה מתוך חכמה).

אם כך, הפסוק שלנו מלמד, שמי שעושה חסד ואמת, או זוכר את מעשי החסד והאמת שעשו איתו, זוכה שגם ה' וגם בני-אדם רואים אותו וחושבים עליו כאדם בעל חן (נאה ואהוב) ובעל שכל טוב (חכם ומוצלח).

הקבלות[עריכה]

הפסוק מדגיש שיש למצוא חן גם "בעיני אלהים" וגם "בעיני אדם".

רעיון דומה נמצא ב(משלי כד כא): "יְרָא אֶת ה' בְּנִי, וָמֶלֶךְ"*

וכן בפרקי אבות: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם" (רבי, משנה אבות ב א. ע"פ ר' ישעיהו הולנדר).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-04