ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שנים עשר

ירושלמי שבת, פרק יב, הלכה א

מתני’: ^יב_אהבונה, כמה יבנה ויהא חייב? הבונה כל שהוא. ^יב_בהמסתת ^יב_גוהמכה בפטיש ובמעצד, ^יב_דהקודח כל שהוא חייב. ^יב_הזה הכלל. כל העושה מלאכה, ומלאכתו מתקיימת בשבת, חייב. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב, מפני שהוא מתקן מלאכה:

גמ’: מה בנין היה במשכן? שהיו נותנים קרשים על גבי אדנים. ולא לשעה היתה? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מכיון שהיו נוסעים וחונים על פי הדיבור, כמי שהוא לעולם, רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר . מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ, כמי שהוא לשעה. הדא אמרה בנין לשעה בנין. הדא אמרה אפילו מן הצד _כתלים. הדא אמרה, אפילו נתון על גבי דבר אחר. הדא אמרה בנין על גבי כלים ^יב_ובנין. ולא היא, דאדנים כקרקע הן שהיו חלולות. תני, ^יב_זאחד מביא את האבן ואחד מביא את הטיט, המביא את הטיט חייב. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, שניהן חייבין. סבר °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא, אבן אפילו בלא טיט נקרא בניין. הכל מודים שאם נתן את הטיט תחילה, ואחר כך נתן את האבן שהוא חייב. הבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס ^יב_חחייב. למי נצרכה? לרבנן. שאף שאמרו שהנותן את האבן פטור. כאן יהיה חיב שזה דרך הבניה, ועומדת כך. וההן דעבד דפין _{מניח קורה על המזוזות} דעבד ספיין _{מניח קורה בתחתית הכניסה} חייב משום בונה. וההן דנקר כיפין _סלעים או כפין _כלי או עמודין או רחיין. מקטע _{חותך אבנים ל} פספס, מקטע _{חותך אבנים לגודל מתאים} בכולהן, חייב משום מסתת. אמר רב ירמיה רב ירמיה° בשם רב רב (אמורא)° המרכיב מיטה של גילה _פרקים חייב משום בונה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אינו אלא כנוטל מלבן ונותנו על גבי לבינים בשבת בלא טיט שפטור. רב המנונא רב המנונא° הורי לריש גלותא, להתיר שולחן של פרקים בשבת. אמרי דרב הונא בר חייה רב הונא בר חייה° הוה עמיה _{והסכים להתיר.} שמע רב יהודה רב יהודה° ואמר, מאן דהורי ליה להיתר, לא יליף ולא שימש. אמר רבי שמי רבי שמי°. מאן דהורי ליה, כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל הורי ליה. דתני, לווחים _קרשים שבספינה, ושבעריסה, ונקליטי המיטה, ורגל השלחן, ויד הסכין שבראשו, הרי זה לא יחזיר. אם החזיר הרי זה ^יב_טפטור. ואם תקע, הרי זה חייב. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר אם היו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סח עמוד ב] רפים, נוטל ומחזיר. תני גבי יתדות המחרשה. שאר כלים שלה. אם היו תקועים בחוזק ללא מסמרים, חיבור לטומאה אבל לא להזייה. קבועים במסמרים, חיבור לטומאה ולהזאה. הניטלין והניתנין, אינן חיבור לא לטומאה ולא להזייה. מכאן שללא מסמרים אף עם תקוע בחזקה אינו חיבור . והכא את אמר הכין שאף ללא מסמרים חייב? תמן דרכן לקבע במסמרים, לא קבע אינן חיבור. ברם הכא תקיעתן היא גמר מלאכתן. תני, רבי סימיי רבי סימיי° אומר. המרכיב קרן _{כלי נגינה} עגולה חייב, שתוקעים את החלילים בחזקה. קרן פשוטה פטור. °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר. קני מנורה חייב. קנה של סיידין פטור. קני מנורה למה הוא חייב? רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ורב חונה רב הונא°, תריהון אמרין משום בונה. קנה של סיידין למה הוא פטור? מפני שכשמחבר קנה לקנה, הוא מחבר את העליון ואחר כך התחתון שהוא מלמעלן למטן ואין זה דרך בנין. התיבון, הרי החופר בחולות וכל פעם שמעמיק מניח לוחות לשמור שהדפנות לא יפלו, הרי מלמעלן למטן הוא, ואת אמר חייב? אמר רבי שמואל בר יודן רבי שמואל בר יודן°. כאן בקנה של סידים לשעה. כאן בחופר בחול לשהות. שמואל שמואל (אמורא)° אומר, המלחים _סוגר את התריסין של חנות, חייב משום בונה. וקשיא, דבר שאילו עשאה בשבת חייב חטאת, °בית הלל בית הלל מתירין ^יב_יאף להחזיר ביום טוב? אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אמר את שלא יחזיר, אף הוא אינו פותח. ולא יפתח ומה אכפת לנו? אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא רב אחא°, מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צרכו _{בחוזק עד הסוף.} אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון°. מה שהתירו לסלק את התריסים, כשאין שם פתח. אבל אם יש שם פתח, משתמש כנגד הפתח. מה שאמר רב אחא רב אחא° דמתניתין לדברי °בית הלל בית הלל מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צרכו, זה לשיטת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דתני, הגורד, הקודח, הקוצץ כל שהוא בשבת חייב. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. הגורד _{מחליק את העץ} עד שיגור כל צורכו. הקודח, עד שיקדח כל צורכו. הקוצץ, עד שיקצץ כל צורכו. העובד את העור, עד שיעבד כל צורכו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 יב_א מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:

2 יב_ב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ח:

3 יב_ג מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט"ז:

4 יב_ד מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט"ז:

5 יב_ה מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט"ז, מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה ד':

6 יב_ו מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:

7 יב_ז מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:

8 יב_ח מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:

9 יב_ט מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף ו', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף ט':

[ע"ב]

10 יב_י מיי' פ ד' מהל' יום טוב הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ט סעיף א':

-----------------------------------דף סט

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_סט.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סט עמוד א] ואמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, לא אתיא אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי לא עבד מקצת מלאכה ככולה. ורבנן עבדין מקצת מלאכה ככולה. תנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה. קשיא על ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אילו נטל לקצור ולא קצר, שמא כלום הוא? וכאן הרי לא רידד, אלא רק התכונן לרדד ולמה חייב? אמר רבי אדא רבי אדא°. אתיא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני, ^יב_יאהשובט _{מכה על חוטי השתי} והמקטקט _{מכה על חוטי הערב} על האריג, הרי זה חייב, מפני שהוא כמיישב בידו שמישר את האריג ומכין אותו לאריגה הבאה. אף הכא חייב מפני שהוא כמיישב בידו

ירושלמי שבת, פרק יב, הלכה ב

מתני’: ^יב_יבהחורש כל שהוא. המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב. המלקט עצים. לתקן כל שהן. אם להסיק, כדי לבשל ביצה קלה, המלקט עשבים לתקן כל שהן, אם לבהמה כמלוא פי גדי:

גמ’: מה חרישה היתה במשכן? שהיו חורשין ליטע סממנין. וכמה יחרוש ויהא חייב? רבי מתניה רבי מתניה° אמר, כדי ליטע כרישה. רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב רב (אמורא)° כדי ליטע זכרותה _גרגיר של חיטה. תמן תנינן, זרע קישואין שנים, זרע דילועין שנים. תני חיטים מדיות שתים. והא תנן, כל הנאכלין כגרוגרת? אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, חיטין על ידי שהן חביבות, עשו אותן כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין. תנן, המלקט עשבים אם לתקן כל שהוא, אם לבהמה כמלוא פי גדי. למה לי לתקן כל שהוא? למה לי כמלוא פי גדי? הרי כבר למדנו את ההלכות הללו ולמה היה צריך לחזור ולשנותם.

ירושלמי שבת, פרק יב, הלכה ג

מתני’: ^יב_יגהכותב שתי אותיות, בין בימינו בין בשמאלו. ^יב_ידבין משם אחד אותה אות, בין משני שמות, בין משני סימניות, בכל לשון חייב. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לא נתחייבו שתי אותיות, אלא ^יב_טומשום רושם. שכך היו רושמין על קרשי המשכן לידע אי זהו בן זוגו. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מצינו שם קטן משם גדול. שם משמעון ומשמואל. נח מנחור, דן מדניאל, גד מגדיאל:

גמ’: תנן, בין משני שמות, בין משני סימניות _צורות, בכל לשון חייב. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לא נתחייבו שתי אותיות, אלא משום רושם. מאן תנא סימניות? °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. מהו בכל לשון? אפילו אלף ואלפא _{יוונית.} תנן, אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לא נתחייבו שתי אותיות, אלא משום רושם. שכך היו רושמין על קרשי המשכן לידע אי זהו בן זוגו. ולכאורה מה עוזר רישום של קו. וחש לומר שמא יתן שלמטן למעלן שלמעלן למטן? כמין קולמוסין _יתדות היו עשויים בתחתית הקרש שניכנסים לאדנים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סט עמוד ב] וחש לומר שמא יתן שבפנים בחוץ ושבחוץ בפנים? הטבעות היו מוכיחות, וחש לומר שמא יחליף בין זוגות קרשים? אמר רבי אחא רב אחא° לוכסן היו כתוב עליהן ובכל שני קרשים היה לוכסן במקום אחר. ויחליף, ומה בכך? אמר רבי אימי רבי אמי° דכתיב (שמות תרומה כו ל) והקמות את המשכן כמשפטו. וכי יש משפט לעצים? אלא אי זהו קרש זכה להינתן בצפון, ינתן בצפון. בדרום, ינתן בדרום. אילין דרבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ודבר פזי, הוון שאלין בשלמיה דנשיא בכל יום. והוון אילין דרבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, עלין קדמאי ונפקין קדמאי. אזלין אילין דבר פזי, ואיתחתנות בנשיאותא. אתון בעיין מיעול קדמאי. אישתאלת לרבי אימי רבי אמי°. אמר לון רבי אימי רבי אמי°. כתיב והקמות את המשכן כמשפטו. וכי יש משפט לעצים? אלא אי זהו קרש זכה להינתן בצפון, ינתן בצפון. בדרום, ינתן בדרום. אף כאן. מי שהיה רגיל להיכנס ראשון, יכנס ראשון. תרין זרעיין _משפחות הוון בציפרין, בולווטיא _עשירים ופגניא _{פשוטים.} הוון שאלין בשלמיה דנשייא בכל יום. והוון בולווטיה עלין קדמיי, ונפקין קדמיי. אזלין פגניא וזכון באוריתא _{נעשו תלמידי חכמים.} אתון בעי מיעול קדמיי. אישתאלת לררבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. שאלה ררבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לרבי יוחנן רבי יוחנן°. עאל רבי יוחנן רבי יוחנן°, ודרשה בבי מדרשא דרבי בנייה רבי בנייה°. ^יב_טזאפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ. ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. סברין מימר, הני מילי, לפדות ולכסות ולהחיות. הא לישיבה, לא. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא, אף לישיבה. מה טעמא? כדכתיב (משלי ג', ט"ו) יקרה היא מפנינים. אפילו מכהן גדול שהוא נכנס לפני ולפנים. תנן, אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מצינו שם קטן משם גדול. שם משמעון ומשמואל ודן מדניאל. מתיבין ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. והלא אלו פשוטים ואלו כפופים? תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, ^יב_יזכתב שני אותות זהות והן שם חייב. כגון שש תת גג רר חח _{העיקר שיהיה משמעות למילה.} ורבנן אמרי דווקא ב' אותיות שונות בכל מקום אף ללא משמעות. אשכחת אמר קלת וחמרת על ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. קלת וחמרת על דרבנן. קלת על דרבנן. כתב שתי אותיות שוין והן שם. על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי חייב. על דעתהון דרבנן פטור. קלת על ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. כתב שתי אותיות מכל מקום אף על פי שאין שם. על דעתהון דרבנן חייב. על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי פטור.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 יב_יא מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ח, מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ט:

12 יב_יב מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה א':

13 יב_יג מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט':

14 יב_יד מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י':

15 יב_טו מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י"ז:

[ע"ב]

16 יב_טז מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"א סעיף ט':

17 יב_יז מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י':

-----------------------------------דף ע

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_ע.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ע עמוד א] מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי? דתני, ^יב_יחיכול עד שיכתוב את כל השם? עד שיארג את כל הבגד? עד שיעשה את כל הנפה? תלמוד לומר (ויקרא ויקרא ד ב) מאחת. אי מאחת, יכול אפילו כתב אות אחת? אפילו ארג חוט אחד? אפילו עשה בית אחד בנפה ובכברה? תלמוד לומר בעשתה אחת. הא כיצד? עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת במקום אחר. והכא הוא אמר השובט והמקטקט על האריג הרי זה חייב מפני שהוא מיישב בידו אף שאינה מתקימת במקום אחר

ירושלמי שבת, פרק יב, הלכה ד

מתני’: הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב. ^יב_יטכתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס וקנקנתום, ובכל דבר שהוא רושם. על שני כותלי הבית, ועל שני דפי פינקס, והן נהגין זה עם זה, ^יב_כחייב. הכותב על בשרו חייב. והמסרט על בשרו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ^יב_כאפוטר:

גמ’: כתב בדיו על עלי ירקות. במשקין ובמי פירות על הלוח, פטור. ^יב_כבעד שיכתוב דבר של קיימא, על דבר של קיימא. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ^יב_כגכתב אות אחת בטיבריא ואות אחת בציפרין חייב. והא תנינן אם אינן נהגין זה עם זה פטור? אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. בצררה _{שכתב אות אחת על גבי אבן בציפורי והלך לטבריה וכתב אות שניה על אבן אחרת שאפשר לקרבן והן נקראות יחד.} ^יב_כדעדים שאינן יודעים לחתום. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא בסיקרא והן חותמין בדיו. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן° מפני שאנו עסוקין בהלכות שבת אנו מתירין אשת איש? אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן והן חותמין. ולא כתב ידו של ראשון הוא? מרחיב לפניהן את הקרע. רבי מנא רבי מנא° בעי ולמה לינן אמרין רושם לפניהן במים? אם בא וערער עררו בטל, _{ואם ירשמו לו על מים יוכל לטעון שאף זה כתב על גבי כתב שאינו כתב}. הקורע על העור כתבנית כתב חייב. ^יב_כההרושם _שורט על העור כתבנית כתב פטור. אמר להן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. והלא בן סטדא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ע עמוד ב] לא הביא כשפים ממצרים אלא בכך? אמרו לו מפני שוטה אחד אנו מאבדין כמה פיקחין? _{גבי גיטין} כתיב, וכתב לה ספר כריתות, ^יב_כווכתב ולא חוקק. וכתב ולא המטיף. וכתב ולא השופך. וכתב לא חוקק. אית תניי תני אפילו חוקק. אמר רב חסדא רב חסדא°. מאן דאמר לא חוקק, בבולט מקום הכתב, דחק ירכות _מסביב והאות בולט. כגון הדין דינרא. מאן דאמר אפי' חוקק. שחק תוכות כגון ההן פינקסה _{שבו חורט על לוח שעווה.} וכתב ולא המטיף _מטפטף. רבי יודן בי רבי שלום רבי יודן בי רבי שלום° ורבי מתניה רבי מתניה°. חד אמר, בשלא עירב נקודות. וחורנה אמר, אפילו עירב נקודות. וכתב לא השופך. אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. אילין בני מדינחא, ערומין סגין. כד חד מינהון בעי משלחה מילה מסטריקין _סתר לחבריה. הוא כתב במי מילין. וההן דמקבל כתבייא, הוא שופך דיו שאין בה עפץ, והוא קולט מקום הכתב. עשה כן בשבת מהו? תנן, כתב על גבי כתב פטור. רבי יוחנן רבי יוחנן° וררבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תרווייהון אמרין, והוא שכתב ^יב_כזדיו על גבי דיו. וסיקרא על גבי סיקרא. אבל אם כתב דיו על גבי סיקרא, וסיקרא על גבי דיו חייב. והוא הדין כאן שחייב. רבי יצחק בר משרשייא רבי יצחק בר משרשייא° אמר בשם רבנן דתמן. חייב שתים. אחת משום מוחק, ואחת משום כותב. עדים שאינן יודעים לחתום. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, רושם לפניהן בדיו, והן חותמין בסיקרא. בסיקרא והן חותמין בדיו. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°. מפני שאנו עסוקין בהלכות שבת, אנו מתירין אשת איש? אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן, והן חותמין. ולא כתב ידו של ראשון הוא? מרחיב לפניהן את הקרע. רבי מנא רבי מנא° בעי. ולמה לית אנן אמרין, רושם לפניהן במים? כדי שאם יבא ויערער עררו בטל. ואם היה כותב במים, עדין הבעל יכול לערער ולטעון שאף זה כתב על גבי כתב שפסול.

ירושלמי שבת, פרק יב, הלכה ה

מתני’: ^יב_כחכתב במי משקין, במי פירות, באבק דרכים, באבק סופרים, ובכל דבר שאינו מתקיים, פטור. ^יב_כטלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו. ^יב_לכתב אות אחת סמוך לכתב, כתב על גבי כתב. נתכוון לכתוב ח' וכתב ב' זיינין. אחת בארץ ואחת בקורה. על שני כותלי הבית, על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה, פטור. כתב אות אחת נוטריקון. °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא מחייב, וחכמים ^יב_לאפוטרין:

גמ’: היה צריך לכתוב את השם, ובטעות נתכוין לכתוב יהודה, ושכח ולא כתב דלת, הרי נמצא השם כתוב במקומו הוא אלא שאינו מקודש. מוחקו ומקיימו הוא בקדושה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, מעביר את הקולמוס עליו ומקיימו. אמרו לו, אף הוא אינו מן המובחר. מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי.? תמן הוא אומר אינו מן המובחר, הא כתב הוא. והכא הוא אמר כתב על גבי כתב אינו כתב ופטור _{שלא ראינו ש°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי חולק על תנא קמא?} מהו כתב על גבי כתב? _{שאמרה המשנה שפטור.} אין הכוונה שכתב על כתב קיים, _{שזה ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי נחשב כתב.} אלא שכתב חד לעיל מן חד _{אות בשורה מעל אות.} רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהו רבי אבהו° לא אמר כן. אלא מחלפה שיטתיה דרבנן? תמן הוא אומר אינו מן המובחר, הא כתב הוא. והכא הוא אמר כתב על גבי כתב פטור שאינו כתב?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

18 יב_יח מיי' פ א' מהל' שבת הלכה י"ד:

19 יב_יט מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט"ו:

20 יב_כ מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י"א:

21 יב_כא מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט"ז:

22 יב_כב מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט"ו:

23 יב_כג מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י"ב:

24 יב_כד מיי' פ"א מהל' גירושין הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף ט"ז:

25 יב_כה מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט"ז:

[ע"ב]

26 יב_כו מיי' פ"ד מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ה סעיף ד':

27 יב_כז מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט"ז:

28 יב_כח מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט"ו:

29 יב_כט מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י"ד:

30 יב_ל מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י"א:

31 יב_לא מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה י"ג:

-----------------------------------דף עא

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_עא.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עא עמוד א] בשיטתו של °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי השיבוהו. בשיטתך שאת אומר כתב הוא, אינו מן המובחר. תנן, כתב אות א' נוטריקון. °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא מחייב, וחכמים פוטרין, מאי טעמא ד°רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא? מאות אחת את למד כמה אותיות:

ירושלמי שבת, פרק יב, הלכה ו

מתני’: הכותב שתי אותיות בשני העלמות, א' בשחרית וא' בין הערבים. °רבן גמליאל רבן גמליאל מחייב וחכמים ^יב_לבפוטרין:

גמ’: וקשיא על ד°רבן גמליאל רבן גמליאל. אילו קצר כגרוגרת בשחרית. וכגרוגרת בין הערבים בשני העלמות. שמא אינו חייב שנים? כיוון שהעלמות חולקות, לא יצרפו שני אותיות בשני העלמות. ולמה °רבן גמליאל רבן גמליאל מחייב? רבי מנא רבי מנא° אמר לה סתם. רבי אבון רבי אבין° אמרה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. טעמא ד°רבן גמליאל רבן גמליאל. תמן _{כשכתב אות אחת עשה רק חצי מלאכה} אין ידיעה לחצי מלאכה. ודכוותה אין זדון לחצי זית? אכל חצי זית בזדון וחצי זית בשגגה. מהו שיצטרפו ויהיה חייב חטאת?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

32 יב_לב מיי' פ ו' מהל' שגגות הלכה ח':

[ע"ב]

הדרן עלך פרק הבונה