שולחן ערוך אבן העזר קכה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

חקק גט על הלוח או על האבן או על טס של מתכת אם חפר יריכי האותיות, כשר; וכן אם חקק יריכי האותיות מאחורי הטס עד שבלטו בפני הטס. אבל אם חפר תוך האות עד שיראו היריכות גבוהות מכאן ומכאן, או שהכה על פני הטס בחותם עד שנמצאו האותיות בולטות כדרך שעושין דינר זהב, אינו גט.

הגה: יש אומרים דלכתחלה יש להחמיר שלא לכתוב בקולמוס של ברזל, שלא לבוא לידי חקיקה (סדר גיטין). ועיין לקמן סימן זה סעיף כ"ב. ולא מקרי חק תוכות אלא כשכל האות נעשה כך, אבל אם צריך עדיין לתקן שיהיה אות, כשר (תרומת הדשן סימן רכ"ח):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ה) אלא כשכל האות נעשה כך:    דכיון שאינו עושה מעשה בגוף האות שנשאר אלא גורד ובזה נעשה האות וה"ל חק תוכות אבל היכא שעדיין צריך לכתוב ולהוסיף אחר שגרד ומחק כדי לשווייה אות אין זה חק תוכות ועיין בת"ה משמע דלא ברירה ליה כולי האי דין זה דמ"מ מקצת האות נעשה מעצמו אבל הב"י כתב דכל שאין האות נעשה ממילא לא מקרי חק תוכות עיין עליו ועיין בתשובת מהרי"ו סימן ק"ז שפסק כן בפשיטות למעשה ועיין באורח חיים סימן ל"ב סעיף י"ח:
 

בית שמואל

(ג) אינו גט:    מדאורייתא דכתיב וכתב ולא וחקק והיינו דוקא בתורף בטל מדאוריית' אבל אם חוקק יריכי אותיות הוי כתב אף על גב לענין שבת הוי כתב אפילו אם חק תוכות דקי"ל אם נטל גובהו של חית ונשאר שני זיי"ן חייב שאני שבת דילפינן ממשכן דהוי כתב אפילו רשימה מה שהיו רושמים על הקרשים אבל בעלמ' לא כ"כ הסמ"ג והמ' ואם ניתן גט שנדפס נראה לכאורה דכשר בדיעבד דהוי כתב ממש וכ"כ בתשו' מ"ע ועיין תשובת מ"ב ובט"ז סוף סימן רע"א:

(ד) שלא לכתוב בקולמוס של ברזל:    אף על גב דהוי חק הירכות מ"מ יש לחוש שמא יבוא לידי חקיקת תוכות ועיין בלבוש:

(ה) אלא כשכל האות וכו':    ואם נפל מעט דיו יכול להוסיף דיו ולעשות מדיו שנפל ומדיו שהוסיף יוד או וא"ו ולא הוי חק תוכות אף על גב תחלת האות הוא ע"י הדיו שנפל מ"מ כל שצריך לסייע לגמר האות כשר כ"כ הב"י, ועיין סימן ק"כ שם כתבתי אם שנים יכולים לכתוב הגט ואפשר לומר אם פסול כתב האות ועדיין לא נגמר וגומר הכשר כשר ויש לדחות:
 

ט"ז - טורי זהב

שלא לבא לידי חקיקה בכה"ג כשר דהוא חק ירכות וצ"ל דמתחלה אסרו כל החקיקות בשביל חק תוכות ע"כ נראה דאם הוה צריך לכתוב בקולמוס של ברזל אין להחמיר כלל:

אבל אם עדיין צריך לתקן כו' פי' שצריך לכתוב כף כפופה וכתב נו"ן כפופה ונמשכה רצועה מקצה אל קצה וצריך למחוק הרצועה ועדיין נשארה נון וצריך למשוך ולעשותה כף זה לא מיקרי חק תוכות דלא הוי חק תוכות אלא במחוסר מעשה כההיא דמ"ם פתוחה שטעה וסתמה וכשיגרור הסתומות ה"ל ממילא פתוחה ולפ"ז אם סתם המ"ם קודם הגמר בזה יכול לגדור הסיתום כיון שעדיין צריך להוסיף ברצוע' המשופעת כמין יו"ד ע"כ יגרור תחלה הדבוק ואח"כ יגמור:
 

באר היטב

(ג) אינו גט:    אם נותן גט שנדפס כשר בדיעבד הרמ"ע מפאנו סי' צ"ג. וכ"כ הפר"ח.

(ד) כך:    דכיון שאינו עושה מעשה בגוף האות שנשאר אלא גורד ובזה נעשה האות וס"ל חק תוכות אבל היכא שעדיין צריך לכתוב ולהוסיף אחר שגרד ומחק כדי לשוייה אות אין זה חק תוכות. ואם נפל מעט דיו יוכל להוסיף דיו ולעשות מדיו שנפל ומדיו שהוסיף יו"ד או וא"ו ולא הוי חק חוכות אע"ג דתחלת האות הוא ע"י הדיו שנפל מ"מ כל שצריך לסייע לגמר האות כשר כ"כ הב"י. כתב הב"ש אם פסול כתב האות ועדיין לא נגמר וגו' הכשר כשר ויש לדחות ע"ש. והפר"ח כתב דיש לפסול בפשיטות ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש