רמב"ם הלכות שגגות ו
דפוס
[עריכה]דין שגגת המאכלות כדין שגגת הבעילות לפיכך אם אכל אכילות הרבה משם אחד בהעלם אחת אף על פי שיש ביניהן ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחת כיצד אכל חלב היום ואכל חלב למחר וחלב למחר בהעלם אחת אע"פ שהן בשלשה תמחויין אינו חייב אלא אחת אבל אם אכל כזית חלב ונודע לו וחזר ואכל כזית חלב ונודע לו חייב על כל אכילה ואכילה שהידיעות מחלקות השגגות אכל כחצי זית חלב וחזר ואכל כחצי זית חלב בהעלם אחת אף על פי שהן שני תמחויין ואע"פ שהפסיק ביניהן הרי אלו מצטרפין ומביא חטאת שאין התמחויין מחלקין והוא שלא ישהה ביניהן יותר מכדי אכילת שלש ביצים כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות שכשם שמצטרף השיעור למזיד למלקות כך מצטרף השיעור לשוגג לקרבן:
אכל נותר מחמשה זבחים כזית מכל זבח בהעלם אחת אף על פי שאכלן בחמשה תמחויין אינו חייב אלא חטאת אחת שכולן שם אחד הן והתמחויין אינן מחלקין וגופי הזבחים אינן מחלקין שאחד האוכל בשר מזבחים רבים או מזבח אחד וכן השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת הא למה זה דומה למשתחוה לחמש צורות בהעלם אחת:
הקיז דם לבהמתו וקיבלו בשני כוסות ושתאן בהעלם אחת אינו מביא אלא חטאת אחת:
האוכל מאכלות הרבה משמות הרבה בהעלם אחת חייב על כל שם ושם כיצד כגון שאכל חלב ודם ונותר ופיגול כזית מכל אחד ואחד בהעלם אחת מביא ארבע חטאות וכן כל כיוצא באלו וכל האוכל כזית אחד שנתקבצו בו שמות הרבה בהעלם אחת אם נתקבצו באיסור מוסיף או באיסור כולל או באיסור בת אחת חייב על כל שם ושם לפיכך הטמא שאכל כזית חלב ונותר ביום הכפורים מביא ארבע חטאות ואשם חטאת אחת משום טמא שאכל קודש ואחת משום אוכל חלב ואחת משום אוכל נותר ואחת משום יוה"כ והוא שיצטרף אוכל אחר עם כזית זה עד שישלימו לככותבת ומביא אשם ודאי למעילה שהרי נהנה מן ההקדש בשגגה:
האוכל ושותה ביום הכפורים בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת אכילה ושתייה אחת היא:
העושה מלאכה ביוה"כ שחל להיות בשבת חייב שתי חטאות מפני שהן שני איסורין הבאין כאחד:
אבל כחצי זית חלב וכחצי זית דם בהעלם אחת אינו חייב קרבן כשם שאין האיסורין מצטרפין למלקות כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות כך אין מצטרפין לקרבן:
אכל כחצי זית ונודע לו וחזר ושכח ואכל כחצי זית אחר בהעלם שני פטור שהרי נודע לו בינתיים ויש ידיעה לחצי שיעור וכן אם כתב אות אחת [בשבת] בשגגה ונודע לו וחזר ושכח וכתב אות שנייה סמוכה לה בהעלם שני פטור מקרבן חטאת וכן כל כיוצא בזה וכן אם הוציא שתי אמות בשוגג ושתי אמות במזיד ושתי אמות בשוגג אם בזריקה חייב לא מפני שאין ידיעה לחצי שיעור אלא מפני שאין בידו להחזירה לפיכך לא הועילה לו הידיעה שבינתיים ואם בהעברה פטור שיש ידיעה לחצי שיעור כמו שביארנו:
האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם אחת ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השתי מביא שתי חטאות שהידיעות מחלקות ואע"פ שעדיין לא הפריש הקרבן אבל אם נודע לו על שניהן כאחת מביא חטאת אחת וכן יראה לי שהוא הדין בבעילות:
אכל כזית ומחצה בהעלם אחת ונודע לו על כזית וחזר ואכל חצי זית בהעלמו של שני אינו חייב אלא חטאת אחת שאין חצי זית האחרון מצטרף לראשון אף על פי שהוא בהעלמו שהרי נודע לו על מקצת העלמה ראשונה:
אכל שני זיתי חלב בהעלם אחת ונודע לו על אחת מהן וחזר ואכל כזית אחר בהעלמו של שני והביא חטאת על הראשון ראשון ושני מתכפרין אבל שלישי לא נתכפר אלא כשיודע לו עליו יביא חטאת אחרת הביא חטאת על השלישי שלישי ושני מתכפרין ששניהם בהעלם אחת וראשון לא נתכפר בחטאת זו הביא חטאת על האמצעי שלשתן מתכפרין מפני שהראשון והשלישי בהעלמו של אמצעי וכשיוודע לו על הראשון ועל השלישי אין צריך להביא חטאת אחרת:
מי שאכל חתיכה משתי חתיכות ונסתפק לו אם אכל חלב או שומן ואכל חתיכה אחרת משתי חתיכות ונסתפק לו אם אכל חלב או שומן ואחר כך נודע לו בודאי שחלב אכל בראשונה ובשנייה אינו חייב אלא חטאת אחת שידיעת ספק שהיתה לו בינתיים אע"פ שמחלקת לאשמות אינה מחלקת לחטאות:
הגהה
[עריכה]לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.