ויקיטקסט:רמב"ם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרקים מוגהים[עריכה]

השיטה הכללית להגהתם של פרקי הרמב"ם על פי כתבי-יד היא כך:

  • קודם כל משפט הבכורה לכתבי היד הקדומים שהועתקו מספרו של הרמב"ם ממש (חלקם בחתימת ידו), או הקרובים אליו ביותר.
  • לאחר מכן יש להעדיף את ה"ספרים המוגהים".
  • רובן של כתבי היד התימניים.
  • העדפה אחרונה לנוסחם של כתבי היד בכלל על נוסח הדפוסים.

את המידע הנחוץ להגהה זו ניתן לדלות מתוך "ילקוט שינויי נוסחאות" שבסוף כרכי הרמב"ם במהדורת פרנקל, וכמובן מתוך צילומי כתבי היד עצמם. על ההגהה מומלץ להוסיף פיסוק מלא, קישורים לפסוקי המקרא, וכו'.

דוגמאות לפרקים מוגהים וכיצד עורכים אותם ניתן לראות בשלושת הפרקים של הלכות מילה. רשימה אוטומטית של כל הפרקים המוגהים נמצאת כאן.

בנוסף, כדי לציין שינויי גירסאות בדף העריכה, ובמיוחד במקרים קשים להכרעה, ניתן להשתמש בתבנית:נוסח. על ידי השימוש בתבנית זו יופיע רק הנוסח שנבחר סופית על ידי העורכים, אבל תיעוד שינויי הגירסאות יישאר לעיונם של הקוראים בדף העריכה.

שמות הספרים וההלכות[עריכה]

להלן שינויים בין שמות הספרים וההלכות ברמב"ם. מימין כיצד זה מופיע בדפוסים, ומשמאל כיצד זה מופיע אצלנו (על פי כתב יד הרמב"ם עם תיקוני כתיב חסר בודדים).

בשמות ספרים[עריכה]

ספר הקרבנות--ספר קרבנות
ספר קניין--ספר קנין

בשמות הלכות[עריכה]

עבודת כוכבים--עבודה זרה וחוקות הגויים
תפלה--תפילה וברכת כהנים
תפילין--תפילין ומזוזה וספר תורה
קדוש החדש--קידוש החודש
ערכין וחרמין--ערכים וחרמין
מעשר--מעשרות
בכורים--ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין
כלי המקדש והעובדים בו--כלי המקדש והעובדין בו
ביאת המקדש--ביאת מקדש
תמידין ומוספין--תמידים ומוספין
אבות הטומאות--שאר אבות הטומאות
טומאת אוכלין--טומאת אוכלים
זכיה ומתנה--זכייה ומתנה
שאלה ופקדון--שאלה ופיקדון
מלוה ולוה--מלווה ולווה
סנהדרין--סנהדרין והעונשין המסורין להם
מלכים--מלכים ומלחמות

שינוי סדר[עריכה]

הלכות מלוה ולוה בדפוסים נמצא בסוף ספר משפטים, ואילו לפי כתב יד הרמב"ם באמצע הספר, לאחר הלכות שאלה ופיקדון.

על רשימת ההלכות במשנה תורה[עריכה]

נוסח זה של י"ד ספרי המשנה תורה והלכותיהם מבוסס על הרשימה שכתב הרמב"ם בסוף הקדמתו, כפי שנמצא בכתב יד חתום בעצם כתב ידו (Oxford Huntington 80). נוסח הרשימה מובא כאן לפי נוסח כתב היד, חוץ מכמה שינויים קלים באיות במקומות מועטים (בעיקר כתיב מלא וחסר).

כתב יד זה הופיע במהדורת צילום, וכבר נדפסו ממנו כמה מהדורות שונות לספרים שהוא מכיל, דהיינו: ההקדמה, ספר המדע, וספר אהבה.

מקורות אפשריים לטקסט בפרקי משנה תורה[עריכה]

הבאנו כאן את כל הפרקים של ספר משנה תורה לפי המהדורות הישנות. למרות שהנוסח שבהם פגום מאוד, הם יכולים להיות בסיס ראשוני טוב למאגר שלנו כאן. אסור להעתיק סתם משום מאגר מידע, כי למרות שאין (ולא יכול להיות) זכויות יוצרים על טקסטים ממהדורות ישנות, בכל זאת יש הגבלות של זכויות יוצרים על העיצוב ושיטת העריכה במאגרים. לכן מותר להשתמש במאגר מידע כבסיס לעריכה מחדש, אבל רק בתנאי ששיטת העיצוב והעריכה יהיו כולם מקוריים לויקיטקסט (או על בסיס מקור ישן כגון דפוס או כתב יד), וכל תוספת מקורית ומיוחדת של המאגר לא יימצא כאן.

אין זכויות יוצרים על עצם המידע (נוסח האותיות) שנמצא בכתבי היד. אבל יש זכויות יוצרים על שיטת העיצוב והעריכה במהדורות המבוססות על כתבי היד (ולפעמים גם על שיטת קביעת הנוסח על פיהם). לכן, נוסח המבוסס על הטקסט בכתב יד אחד בלי לקחת סממני עריכה ועיצוב מהמהדורות החדשות – מותר להעלות אותו לוויקיטקסט. וכן כל שיטה אובייקטיבית לשקול את שינויי הנוסחאות בין כתבי היד השונים מותר כאן בעבודת התורמים עצמם.

ניתן למצוא צילומים למספר כתבי יד של הספריה הלאומית כאן. וכאן יש את צילום כת"י קאומפמן. אבל במיוחד ניתן להסתמך על המידע הרשום ב"ילקוט שינויי הנוסחאות" שבמהדורת שבתי פרנקל, בתנאי ששיטת ההגהה על פיהם מוסברת היטב.

חלוקת ההלכות[עריכה]

כידוע, חלוקת ההלכות שבתוך הפרקים בדפוסים הרגילים אינו תואם במקומות רבים את חלוקתו של הרמב"ם עצמו, כפי שהוא משתקף בכתבי היד העתיקים. פעמים רבות מקום חלוקת ההלכות בדפוסים מפריע להבנת דברי הרמב"ם, ולפעמים משנה את משמעותם של הדברים.

כאן החלטנו לתת ביטוי מלא לשני חזונות שונים במהותם: בשביל החזון הראשון אנחנו בעיקר מציגים את ספר משנה תורה לפי פרק, דף אחד לפרק. את חלוקת ההלכות לפי השיטה המקורית של הרמב"ם אנו מציינים בדפי הפרקים ע"י חלוקה לפסקאות, ואת חלוקת ההלכות שבדפוסים רק ע"י ציון בסוגריים בתוך הפסקאות. כך בא לידי ביטוי חזונו של הרמב"ם בעצמו ואת המבנה המיוחד של ספר משנה תורה.

אבל בשביל החזון השני, כלומר לקרוא את הרמב"ם בתור בסיס לדורות רבים של פרשנות ומחקר ודיון הלכתי על פסקי הלכה בודדים, אנחנו מציגים כאן גם "דפי הלכות". כל דף כזה מציג את לשונו של הרמב"ם להלכה אחת בלבד (על פי חלוקת ההלכות המקובלת בדפוסים), ולאחר מכן יש מקום בלתי מוגבל להוסיף את כל מפרשי הרמב"ם על אותה הלכה, ולהגיה ולעצב את הטקסט שלהם.

ניתן "לקפוץ" מיד מהלכה בודדת אל הפרק המלא כדי לראות את הקשרם של הדברים, וכן הפוך. שני החזונות השונים משולבים בוויקיטקסט שילוב מלא.