רמב"ם ספר עבודה
<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה | >>
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ (תהלים קכב ו)
ספר שמיני והוא ספר עבודה
הלכות בית הבחירה
הלכות כלי המקדש והעובדין בו
הלכות ביאת מקדש
הלכות איסורי המזבח
הלכות מעשה הקרבנות
הלכות תמידים ומוספין
הלכות פסולי המוקדשין
הלכות עבודת יום הכפורים
הלכות מעילה
הלכות בית הבחירה יש בכללן שש מצוות: שלוש מצוות עשה, ושלוש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לבנות מקדש. (ב) שלא לבנות המזבח גזית. (ג) שלא לעלות במעלות עליו. (ד) ליראה מן המקדש. (ה) לשמור את המקדש סביב. (ו) שלא להשבית שמירת המקדש.
הלכות כלי המקדש והעובדין בו יש בכללן ארבע עשרה מצוות: שש מצוות עשה, ושמונה מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לעשות שמן המשחה. (ב) שלא לעשות כמוהו. (ג) שלא לסוך ממנו. (ד) שלא לעשות כמתכונת הקטורת. (ה) שלא להקטיר על מזבח הזהב חוץ מן הקטורת. (ו) לשאת הארון על הכתף. (ז) שלא יסורו הבדים ממנו. (ח) שיעבוד הלוי במקדש. (ט) שלא יעשה אחד במלאכת חברו במקדש. (י) לקדש הכהן לעבודה. (יא) שיהיו כל המשמרות שוות ברגלים. (יב) ללבוש בגדי כהונה לעבודה. (יג) שלא יקרע המעיל. (יד) שלא יזח החושן מעל האיפוד.
הלכות ביאת מקדש יש בכללן חמש עשרה מצוות: שתי מצוות עשה, ושלוש עשרה מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) שלא יכנס כהן שיכור למקדש. (ב) שלא יכנס לו כהן פרוע ראש. (ג) שלא יכנס לו כהן קרוע בגדים. (ד) שלא יכנס כהן בכל עת אל ההיכל. (ה) שלא יצא כהן מן המקדש בשעת העבודה. (ו) לשלח טמאים מן המקדש. (ז) שלא יכנס טמא למקדש. (ח) שלא יכנס טמא להר הבית. (ט) שלא ישמש טמא. (י) שלא ישמש טבול יום. (יא) לקדש העובד ידיו ורגליו. (יב) שלא יכנס בעל מום להיכל ולמזבח. (יג) שלא יעבוד בעל מום. (יד) שלא יעבוד בעל מום עובר. (טו) שלא יעבוד זר.
הלכות איסורי המזבח יש בכללן ארבע עשרה מצוות: ארבע מצוות עשה, ועשר מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להקריב כל הקרבנות תמימים. (ב) שלא להקדיש בעל מום למזבח. (ג) שלא יִשחט. (ד) שלא יזרוק דמו. (ה) שלא יקטיר חלבו. (ו) שלא יקריב בעל מום עובר. (ז) שלא יקריב בעל מום אפילו בקרבנות הגוים. (ח) שלא יטיל מום בקדשים. (ט) לפדות פסולי המוקדשין. (י) להקריב מיום השמיני והלאה, וקודם זמן זה הוא נקרא "מחוסר זמן" ואין מקריבין אותו. (יא) שלא להקריב אתנן ומחיר. (יב) שלא להקטיר שאור ודבש. (יג) למלוח כל הקרבנות. (יד) שלא להשבית המלח מעל הקרבנות.
הלכות מעשה הקרבנות יש בכללן שלוש ועשרים מצוות: עשר מצוות עשה, ושלוש עשרה מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לעשות העולה כמעשיה הכתובים על הסדר. (ב) שלא לאכול בשר עולה. (ג) סדר החטאת. (ד) שלא לאכול מבשר חטאת הפנימית. (ה) שלא יבדיל בחטאת העוף. (ו) סדר האשם. (ז) שיאכלו הכהנים בשר קדשי קדשים במקדש. (ח) שלא יאכלום חוץ לעזרה. (ט) שלא יאכל זר מקדשי קדשים. (י) סדר השלמים. (יא) שלא לאכול בשר קדשים קלים קודם זריקת דמים. (יב) לעשות כל מנחה כסדר מעשיה הכתובים בתורה. (יג) שלא ישים שמן על מנחת חוטא. (יד) שלא יתן עליה לבונה. (טו) שלא תאכל מנחת כהן. (טז) שלא תאפה מנחה חמץ. (יז) שיאכלו הכהנים שיָרי מנחות. (יח) שיביא אדם כל נדריו ונדבותיו ברגל שפגע בו ראשון. (יט) שלא יאחר נדריו ונדבותיו ושאר דברים שהוא חייב בהן. (כ) להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה. (כא) להביא קדשי חוצה לארץ לבית הבחירה. (כב) שלא לשחוט קרבנות חוץ לעזרה. (כג) שלא להקריב קרבן חוץ לעזרה.
הלכות תמידים ומוספין יש בכללן תשע עשרה מצוות: שמונה עשרה מצוות עשה, ואחת מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להקריב שני כבשים בכל יום עולות. (ב) להדליק אש על המזבח בכל יום. (ג) שלא לכבותה. (ד) להרים את הדשן בכל יום. (ה) להקטיר קטורת בכל יום. (ו) להדליק נרות בכל יום. (ז) שיקריב כהן גדול מנחה בכל יום, והיא הנקראת "חביתין". (ח) להוסיף שני כבשים עולות בשבת. (ט) לעשות לחם הפנים. (י) מוסף ראשי חודשים. (יא) מוסף הפסח. (יב) להקריב עומר התנופה. (יג) לספור כל איש ואיש שבעה שבועות מיום הקרבת העומר. (יד) מוסף עצרת. (טו) להביא שתי הלחם עם הקרבנות הבאות בגלל הלחם ביום עצרת. (טז) מוסף ראש השנה. (יז) מוסף יום צום. (יח) מוסף החג. (יט) מוסף שמיני עצרת.
הלכות פסולי המוקדשין יש בכללן שמונה מצוות: שתי מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) שלא לאכול קדשים שנפסלו או שהוטל בהם מום. (ב) שלא לאכול פיגול. (ג) שלא יותיר קדשים לאחר זמנם. (ד) שלא יאכל נותר. (ה) שלא יאכל קדשים שנטמאו. (ו) שלא יאכל אדם שנטמא את הקדשים. (ז) לשרוף הנותר. (ח) לשרוף הטמא.
הלכות עבודת יום הכיפורים מצוַת עשה אחת, והיא שיעשה מעשה יום הכפורים כולו על הסדר, כמו שכתוב בפרשת "אחרי מות": הקרבנות, והוידויין, ושילוח השעיר, ושאר העבודה.
הלכות מעילה יש בכללן שלוש מצוות: אחת מצוַת עשה, ושתים מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לשלם המועל אשר חטא בתוספת חומש וקרבן, וזה הוא דין המועל. (ב) שלא לעבוד בקדשים. (ג) שלא לגוז קדשים.
נמצאו כל המצוות הנכללות בספר זה מאה ושלוש: מהן שבע וארבעים מצוות עשה, ושש וחמישים מצוות לא תעשה.