רמב"ם ספר הקרבנות
<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר הקרבנות | >>
תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב (תהלים קמא ב)
ספר תשיעי והוא ספר הקרבנות
הלכות קרבן פסח
הלכות חגיגה
הלכות בכורות
הלכות שגגות
הלכות מחוסרי כפרה
הלכות תמורה
הלכות קרבן פסח יש בכללן שש עשרה מצוות: ארבע מצוות עשה, ושתים עשרה מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לשחוט הפסח בזמנו. (ב) שלא לזבוח אותו על החמץ. (ג) שלא תלין אֵמוריו. (ד) לשחוט פסח שני. (ה) לאכול בשר הפסח על מצה ומרור בליל חמישה עשר. (ו) לאכול בשר פסח שני על מצה ומרור בליל חמישה עשר לחודש השני. (ז) שלא יאכל נא ומבושל. (ח) שלא יוציא מבשר הפסח חוץ לחבורה. (ט) שלא יאכל ממנו משומד. (י) שלא יאכיל ממנו לתושב או שכיר. (יא) שלא יאכל ממנו ערל. (יב) שלא ישבור בו עצם. (יג) שלא ישבור עצם בפסח שני. (יד) שלא ישאיר ממנו לבוקר. (טו) שלא ישאיר מפסח שני לבוקר. (טז) שלא ישאיר מבשר חגיגת יום ארבעה עשר עד יום שלישי.
הלכות חגיגה יש בכללן שש מצוות: ארבע מצוות עשה, ושתי מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להֵראות פני יי. (ב) לחוג בשלושה רגלים. (ג) לשמוח ברגלים. (ד) שלא יֵראה ריקם. (ה) שלא יעזוב הלוי, מלשמחו וליתן לו מתנותיו ברגלים. (ו) להקהיל את העם בחג הסוכות במוצאי שמיטה.
הלכות בכורות יש בכללן חמש מצוות: שתי מצוות עשה, ושלוש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להפריש בכורות. (ב) שלא יאכל בכור תמים חוץ לירושלים. (ג) שלא יפדה הבכור. (ד) להפריש מעשר בהמה. (ה) שלא יִגאל מעשר בהמה. וכללתי המעשר עם הבכור לפי שמעשה שניהם אחד והכתוב כללו עִמו, שנאמר (במדבר יח יז): "ואת דמם תזרוק" – מפי השמועה למדו שזה דם מעשר ודם בכור.
הלכות שגגות יש בכללן חמש מצוות עשה, וזה הוא פרטן: (א) שיקריב היחיד קרבן חטאת קבועה על שגגתו. (ב) שיקריב אשם מי שלא נודע לו אם חטא אם לא חטא, עד שיִוָדע לו ויביא חטאתו; וזה הוא הנקרא "אשם תלוי". (ג) שיקריב החוטא אשם על עבירות ידועות, וזה הוא הנקרא "אשם ודאי". (ד) שיקריב החוטא קרבן על עבירות ידועות, אם היה עשיר בהמה, ואם היה עני עוף או עשירית האיפה; וזה הוא הנקרא "קרבן עולה ויורד". (ה) שיקריבו הסנהדרין קרבן אם טעו והורו שלא כהלכה באחת מן החמורות.
הלכות מחוסרי כפרה יש בכללן ארבע מצוות עשה, וזה הוא פרטן: (א) שתקריב הזבה כשתטהר קרבן. (ב) שתקריב היולדת כשתטהר קרבן. (ג) שיקריב הזב כשיטהר קרבן. (ד) שיקריב המצורע כשיטהר קרבן. ואחר שיקריבו קרבנותיהן – תִגמר טהרתן.
הלכות תמורה יש בכללן שלוש מצוות: אחת מצוַת עשה, ושתי מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) שלא ימיר. (ב) שתהיה התמורה קודש אם המיר. (ג) שלא ישנה הקדשים מקדושה לקדושה.
נמצאו כל המצוות הנכללות בספר זה תשע ושלושים: עשרים מצוות עשה, ותשע עשרה מצוות לא תעשה.