רמב"ם הלכות איסורי המזבח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה · הלכות איסורי המזבח | >>


הלכות איסורי המזבח

יש בכללן ארבע עשרה מצוות: ארבע מצוות עשה, ועשר מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) להקריב כל הקרבנות תמימים. (ב) שלא להקדיש בעל מום למזבח. (ג) שלא יִשחט. (ד) שלא יזרוק דמו. (ה) שלא יקטיר חלבו. (ו) שלא יקריב בעל מום עובר. (ז) שלא יקריב בעל מום אפילו בקרבנות הגוים. (ח) שלא יטיל מום בקדשים. (ט) לפדות פסולי המוקדשין. (י) להקריב מיום השמיני והלאה, וקודם זמן זה הוא נקרא "מחוסר זמן" ואין מקריבין אותו. (יא) שלא להקריב אתנן ומחיר. (יב) שלא להקטיר שאור ודבש. (יג) למלוח כל הקרבנות. (יד) שלא להשבית מלח מעל הקרבנות.

וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:

פרק ראשון · פרק שני · פרק שלישי · פרק רביעי · פרק חמישי · פרק ששי · פרק שביעי