לדלג לתוכן

ביאור:משלי ד כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי ד כב: "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא:"

תרגום מצודות: כי המוצא חכמות התורה, המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו.

תרגום ויקיטקסט: כי הדברים האלה נותנים חיים לכל מי שמוצא אותם, ובריאות לכל בשרו (גופו):


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד כב.


דקויות

[עריכה]

מי הם ומי מוצאיהם?

[עריכה]

1. לפי הפשט, המילה הם מתייחסת לעצות הספציפיות שנזכרו בקטע זה (פסוקים 20-27). בקטע זה, בן שמונה פסוקים, ישנן 11 התייחסויות לאיברי גוף שונים, והוא כולל עצות לשמירה על בריאות הגוף. העצות הללו נותנות חיים לכל מי שמוצא את הספר הזה, פותח אותו וקורא בו ומקיים את עצותיו.

אולם חז"ל דרשו שהמילה הם מתייחסת לכל דברי התורה:

2. למוצאיהם - "לשון מציאה" (רש"י). אם זכית ומצאת ספר תורה - דע שמצאת אוצר שייתן לך חיים (מצודות; וראו גם "הקבלות").

3. למוצאיהם - לשון הוצאה - דברי התורה מחיים את מי שמוציא אותם בפיו ולומד בקול רם (בבלי עירובין נד א, דברים רבה ח ד).

וכן, דברי התורה מחיים את "מי שמוציאן לאחרים" (דברים רבה ח ד) ומלמד, שכן "כל הלומד על-מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד" (ר' ישמעאל, משנה אבות ד ה).

4. למוצאיהם - לשון מיצוי, דברי התורה מחיים את מי שמְמַצֶּה אותם ומקיים כל מצוה שהוא יכול ולומד כל חכמה שהוא יכול, "מנין? שנאמר (דברים ח1): "כל המצוה", מהו כל המצוה? - עד שתכלה כל המצות" (דברים רבה ח ד).

לפי פירושים אלה, כשאדם עוסק בתורה הוא נעשה בריא יותר, גם אם הוא עוסק בנושאים שאינם קשורים כלל לבריאות הגוף, וגם אם הוא עדיין לא הספיק לקיים את הדברים שלמד! כשאדם עוסק בתורה הוא מתחבר לצד השכלי והרוחני שלו, והדבר נותן לו כוח להתמודד עם כאבים גופניים חומריים (בבלי עירובין נד א).

ועוד: ע"פ חז"ל, כל מצוה מתרי"ג המצוות מתאימה לאיבר בגוף האדם. ע"פ חכמי הקבלה, נשמתו של האדם מורכבת מאיברים המקבילים לאיברי הגוף, וכשהאדם מקיים מצוה, הוא מתקן את ה"איבר" הנשמתי המתאים: "ועל דרך זה, שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף, וממשיכין מזון הגופני, שהוא הדם, אל רמ"ח איברי הגוף, עם מזון הרוחני פנימי בתוכו לפרנס רמ"ח איברי הנפש, ואחר הפטירה אין שום חיות נשפע, וגידי הגוף גם כן מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו." (שערי קדושה א א; וראו גם שם ב ג).

---

לפי כל הפירושים עד כאן, המטרה העיקרית של הקטע היא השמירה על בריאות הגוף, ולשם כך יש לשמור גם על כללים של התנהגות תקינה, שהרי בריאות הנפש משפיעה על בריאות הגוף.

5. ואפשר גם לפרש להיפך, שהמטרה העיקרית של הקטע היא השמירה על כללי התנהגות, והקטע מקשר אותם לאיברי גוף כאמצעי זיכרון בלבד, בדומה לפסוקים אחרים בספר משלי, המלמדים שצריך לכתוב או לקשור את דברי החכמה על איברי גוף שונים, למשל (משלי ז ב): "שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ. קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ"*.

רבי אלעזר אזכרי (חי לפני כ-400 שנה בצפת) הרחיב את הרעיון וחיבר ספר שלם שנקרא ספר חרדים - ובו רשם את כל מצוות התורה, כאשר הן מסודרות לפי איברי הגוף. הנה כמה דוגמאות למצוות הקשורות לאיברים שנזכרו בפרק זה:

"מכל משמר נצור לבך": פרקים א-ב: מצות התלויות בלב: שיאמין שיש אלוה... ליראה אותו... לאהוב את הגר.

"עיניך לנוכח יביטו": פרק ד: מצוות התלויות בעיניים: להסתכל בציצית... לבכות על אדם כשר שמת... לא להסתכל בעבודה זרה.

"לזות שפתיים הרחק ממך": פרק ו: מצוות התלויות בדיבור בפה וקנה: לכבד את אביו ואמו בדברים... לברך ברכת המזון.

"הסר ממך עקשות פה": פרק יא: מצוות התלויות בפה ע"י אכילה: לאכול ולשתות בשבת ויו"ט... לא יטעם עד שיתן מאכל לבהמתו.

"הסר רגלך מרע": פרק יט: מצוות התלויים ברגליים: לקום מפני אביו ואמו... לקום מפני חכם או זקן... ללוות אדם היוצא לדרך.

הקבלות

[עריכה]

מציאת התורה

[עריכה]

בזמנם, הספרים היו נדירים, ומציאת ספר הייתה ממש כמציאת אוצר. בפרט כשמדובר בספר תורה הכולל עצות חיוניות לחיים. כך הודיע בהתרגשות חלקיהו הכהן הגדול לשפן הסופר בימי חזקיהו, (מלכים ב כב ח): "סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה'!"*; ייתכן שבמילה מצאתי הוא התכוון לרמוז לפסוק שלנו, "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם".

הכוח המרפא של קיום התורה נזכר גם ב(דברים ז טו): "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי" (ר' אליהו שץ, פירוש אליהו על משלי).

שימוש באיברי הגוף לטוב ולרע

[עריכה]

לעומת הקטע שלנו, המלמד איך לשמור על האיברים, ישנו קטע המתאר אדם שאינו שומר על איבריו, מבחינה גופנית ונפשית (משלי ו12-15):

"אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה" - בניגוד לפסוק 24 "הסר ממך עקשות פה";""

"קֹרֵץ בְּעֵינָיו" - בניגוד לפסוק 25 "עיניך לנוכח יביטו";

"מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו" - בניגוד לפסוק 27 "הסר רגלך מרע";""

"תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּוֹ חֹרֵשׁ רָע בְּכָל עֵת" - בניגוד לפסוק 23 "מכל משמר נצור ליבך";

ועונשו יהיה בהתאם, "פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא" - בניגוד לפסוק 22 "ולכל בשרו מרפא"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-22