קטגוריה:משלי ד כג

1. האות מ מציינת יתרון - "יותר מ-". לשמור מכל משמר = לשמור יותר מכל דבר אחר ששומרים עליו (מצודות), לשמור היטב.

2. האות מ יכולה לציין גם מושא עקיף. לשמור מכל משמר = לשמור מכל דבר שצריך להישמר מפניו: "מכל מה שאמרה תורה 'השמר', נצור לבך (מעבור עליו), בין עבירה קלה בין עבירה חמורה... כי מאותו שהוא קל, יהיו לך חיים ושכר גדול אם תקיימנו" (רש"י בשם רבי תנחומא).

חשוב לשמור על הלב כי ממנו יוצאים חיים לכל הגוף. ניתן לפרש קביעה זו בשלוש רמות:

1. ביולוגית - מהלב יוצא הדם המביא חמצן ומזון המחיים את כל איברי הגוף. מחלות לב נחשבות לאחד מגורמי המוות העיקריים בחברות של שפע. החברה הישראלית בימי שלמה המלך היתה חברה של שפע אכילה ושתיה (מלכים א ד20), ומסתבר שגם אצלם היו מחלות לב - מכאן הדגש על שמירת הלב.

2. נפשית - לב בלשון המקרא משמעו בעיקר פנימיות, מקום המחשבות והרגשות; גם במשמעות זו הלב הוא האיבר שהכי חשוב לשמור עליו, כי המחשבות והרגשות גורמות להפרשת הורמונים המשפיעים באופן משמעותי על בריאותו של האדם - מחשבות עצבניות ומתוחות עלולות לגרום לחץ דם גבוה ומחלות לב, ומחשבות רגועות ושמחות עשויות לשפר את הבריאות - כי ממנו תוצאות חיים.

3. ורוחנית - "ישנן הרבה מצוות בתורה, וצריך לשמור על כולן, קלה כחמורה... אך בכל זאת, יש מצוות ששייכות ללב, כמו: אהבת ה', יראת ה', דבקות בה', אהבת ישראל, בטחון בה', והמצוות האלו הן המנוע המקדם את האדם לעלות ברוחניות, ואת המצוות האלו צריך לשמור ולקיים בהידור. מסביר הזוהר הקדוש: לכל מצוה צריך שיהיו שתי כנפיים על מנת שתוכל לעלות למרומים, והכנפיים הן: יראה ואהבה. כי אם באמת ה' היה חפץ רק בקיום המעשי של המצוות, היה יכול לברוא מלאכים שיעשו את המצוות יותר טוב מאיתנו ויותר מדוייק מאיתנו. אבל כנראה שהקדוש ברוך הוא חפץ בקיום שמלווה בהרגשת הלב, ואת זה יש רק לבני אדם ולא למלאכים. לכן, מאחר וזהו העיקר, עלינו לשמור מאד את הלב. איך שומרים על הלב? - כאשר אדם שומר את אהבתו לדברים קדושים, ולא מבזבז אותה על דברים גשמיים חולפים; וכן כאשר אדם לומד להתרגש מתפילה, ברכה, לימוד תורה, שיר קודש וכו' - אז ליבו מתחיל לבעור ולהתלהב לבורא עולם..." (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ו סיון ה'תשס"ט).

ויש שפירשו את הפסוק על-פי "הסוד" - "שמור היטב על מחשבות ליבך, כי יש להן תוצאות מוחשיות בחיים שלך - כשאתה חושב על משהו אתה 'מזמן' ומכניס אותו לחיים שלך.

פסוקים רבים נוספים בספר משלי מדברים על שמירת המחשבות, למשל:

• לחשוב מחשבות שמחות, לא לחשוב מחשבות עצובות, (משלי יז כב): "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם"*.
• להרפות מרגשות שליליים כלפי הזולת, ובמיוחד לא לקנא, משלי יד30: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה"*.
• לא לחשוב מחשבות של זנות, (במדבר טו לט): "...וְלֹא תתורו אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"
• לחשוב מחשבות של יראת ה', (משלי ג ז): "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע; רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ"*.