רמב"ן על שמות לד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על שמותפרק ל"ד • פסוק ט"ו |
ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • טו • כא • כה • כו • כז • כח • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל"ד, ט"ו:

פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃


"ואכלת מזבחו" - כסבור אתה שאין עונש באכילתו ואני מעלה עליך כמודה בעבודתה לשון רש"י ואני אומר על דעת רבותינו (ב"ק עא חולין מ) שזו אזהרה באוכל תקרובת ע"ז שהם אמרו שאסור הוא מן התורה ולא מצינו בו אלא זה וכן משמעו פן תכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם כי יזבחו להם תמיד ופן יקרא לך ואכלת מזבחו אשר יזבח לאלהיו בזנותו אחריו ופן תקח מבנותיו לבניך (בפסוק הבא) והנה כלן אזהרות נמשכות בלאו הראשון שאמר פן תכרות ברית