מ"ג שמות לד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לד · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דִּלְמָא תִגְזַר קְיָם לְיָתֵיב אַרְעָא וְיִטְעוֹן בָּתַר טָעֲוָתְהוֹן וִידַבְּחוּן לְטָעֲוָתְהוֹן וְיִקְרוֹן לָךְ וְתֵיכוֹל מִדִּבְחֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
דִּילְמָא תִגְזוֹר קְיַים לְיָתֵיב אַרְעָא וְיִטְעוּן בָּתַר טַעֲוַותְהוֹן וְיִדְבְּחוּן לְטַעֲוַותְהוֹן וִיזַמְנוּן לָךְ וְתֵיכוֹל מִן דִּיבְחֵי טַעֲוַותְהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
וִיטַעֲיָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואכלת מזבחו" - כסבור אתה שאין עונש באכילתו ואני מעלה עליך כמודה בעבודתו שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך (שמ"ר)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טו) "פן תכרת" כמו לא תכרות להם ולאלהיהם ברית (שמות כג, לב). והוסיף לפרש "פן תכרות ברית... וזנו בנותיו":

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואכלת מזבחו" - כסבור אתה שאין עונש באכילתו ואני מעלה עליך כמודה בעבודתה לשון רש"י ואני אומר על דעת רבותינו (ב"ק עא חולין מ) שזו אזהרה באוכל תקרובת ע"ז שהם אמרו שאסור הוא מן התורה ולא מצינו בו אלא זה וכן משמעו פן תכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם כי יזבחו להם תמיד ופן יקרא לך ואכלת מזבחו אשר יזבח לאלהיו בזנותו אחריו ופן תקח מבנותיו לבניך (בפסוק הבא) והנה כלן אזהרות נמשכות בלאו הראשון שאמר פן תכרות ברית

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תכרות ברית ליושב הארץ". אף שיקבלו שלא לעע"ז, שאח"ז יזנו אחרי אלהיהם אחר שלא יהיו כבושים תחתיך, ותראה שלא ישמש בפעל זנות לע"ז רק בישראל, אבל בעכו"ם לא נמצא רק במקום הזה, כי הם אינם מקושרים עם ה' כאשה לבעלה שיפול עליהם שם זנות, ומזה מבואר שפה מדבר אחר שיתגיירו ובעת יזבחו לאלהיהן יקרא לך ותאכל מזבחו כדרך כורת ברית, ועי"כ,

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו." (טו):

אך מה שאפשר שתעשה בפועל הוא בשוגג זולת ההרהור שאמר למעלה. והוא "פן תכרות ברית ליושב הארץ" שהוא כי יתגיירו ויקבלו אלהותו יתברך, אלא שוזנו וכו'. כאשה המזנה שתחת אישה תקח את זרים, כן אלו תחת אלהי ישראל שקבלו, דרך זנות יעבדו את אלהיהם הראשונים בהחבא "וזבחו לאלהיהם וקרא לך". ואתה לתומך לא יעלה על רוחך כי לשם אלהיהם היה הזבח באשר הוא יהודי בעיניך, ובכן "ואכלת מזבחו". נמצאת בשוגג אוכל זבחי מתים. וזה מוכרח בכתוב מאומרו "וזנו", כי אין צודק תואר זנות במשל כי אם בבוגדת בבעלה, או בנמשל בבוגד באלהיו. אך הוא כמדובר כי תכרות להם ברית ותגיירם ויזנו אחרי אלהיהם הראשונים ויטעוך ואכלת מזבחו:

<< · מ"ג שמות · לד · טו · >>