אלשיך על שמות לד טו
<< | אלשיך על שמות • פרק ל"ד • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃
"פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו." (טו):
אך מה שאפשר שתעשה בפועל הוא בשוגג זולת ההרהור שאמר למעלה. והוא "פן תכרות ברית ליושב הארץ" שהוא כי יתגיירו ויקבלו אלהותו יתברך, אלא שוזנו וכו'. כאשה המזנה שתחת אישה תקח את זרים, כן אלו תחת אלהי ישראל שקבלו, דרך זנות יעבדו את אלהיהם הראשונים בהחבא "וזבחו לאלהיהם וקרא לך". ואתה לתומך לא יעלה על רוחך כי לשם אלהיהם היה הזבח באשר הוא יהודי בעיניך, ובכן "ואכלת מזבחו". נמצאת בשוגג אוכל זבחי מתים. וזה מוכרח בכתוב מאומרו "וזנו", כי אין צודק תואר זנות במשל כי אם בבוגדת בבעלה, או בנמשל בבוגד באלהיו. אך הוא כמדובר כי תכרות להם ברית ותגיירם ויזנו אחרי אלהיהם הראשונים ויטעוך ואכלת מזבחו: