רש"י על במדבר כח
<< · רש"י על במדבר · כח · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"צו את בני ישראל" - מה אמור למעלה יפקוד ה' אמר לו הקב"ה עד שאתה מצוני על בני צוה את בני עלי משל לבת מלך שהיתה נפטרת מן העולם והיתה מפקדת לבעלה על בניה וכו' כדאיתא בספרי
"קרבני" - (ספרי) זה הדם
"לחמי" - אלו אימורין וכן הוא אומר (ויקרא ג) והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה
"לאשי" - הנתנין לאשי מזבחי
"תשמרו" - (ספרי) שיהיו כהנים ולוים וישראלים עומדין על גביו מכאן למדו ותקנו מעמדות (תענית כז)
"במועדו" - בכל יום הוא מועד התמידיםפסוק ג (כל הפסוק)
"ואמרת להם" - אזהרה לב"ד
"שנים ליום" - כפשוטו ועיקרו בא ללמד שיהיו נשחטין כנגד היום תמיד של שחר במערב ושל בין הערבים במזרחן של טבעות (יומא סב)פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"ונסכו" - יין
"בקדש הסך" - (ספרי) על המזבח יתנסכו
"נסך שכר" - (ב"ב צו) יין המשכר פרט ליין מגתופסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"עלת שבת בשבתו" - ולא עולת שבת בשבת אחרת הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה ת"ל בשבתו מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו
"על עלת התמיד" - (ספרי) אלו מוספין לבד אותן שני כבשים של עולת התמיד ומגיד שאין קרבין אלא בין שני התמידין וכן בכל המוספין נאמר על עולת התמיד לתלמוד זהפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"ושעיר עזים וגו'" - כל שעירי המוספין באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו הכל כמו שמפורש במס' שבועות (דף ט.) ונשתנה שעיר ר"ח שנאמר בו לה' ללמדך שמכפר על שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שאין מכיר בחטא אלא הקב"ה בלבד ושאר השעירין למדין ממנו (חולין ס, ב) ומדרשו באגדה אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח.
"על עלת התמיד יעשה" - כל הקרבן הזה.
"ונסכו" - אין ונסכו מוסב על השעיר שאין נסכים לחטאת.
