קטגוריה:דברים טז ט
שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר־לָ֑/ךְ מֵ/הָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּ/קָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִ/סְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית • מקראות גדולות "הכתר" • מקראות גדולות "על התורה"
תרגום
| אונקלוס: |
שִׁבְעָא שָׁבוּעִין תִּמְנֵי לָךְ מִשֵּׁירָיוּת מַגְּלָא בַּחֲצַד עֻמְרָא דַּאֲרָמוּתָא תְּשָׁרֵי לְמִמְנֵי שִׁבְעָא שָׁבוּעִין׃
|
| ירושלמי (יונתן): |
שׁוּבְעָא שְׁבוּעִין תִּימְנוּן לְכוֹן מִזְמַן דְּתִשְׁרוּן לְמִשְׁלַח מַגְלָא לְמַחֲצוֹד בְּחַקְלָא בָּתַר חֲצַד עוֹמְרָא תֵּישְׁרוּן לְמִמְנֵי שׁוּבְעָא שְׁבוּעִין:
|
רש"י (כל הפרק)
"מהחל חרמש בקמה" - (ספרי מנחות עא) משנקצר העומר שהוא ראשית הקציררמב"ן (כל הפרק)
"מהחל חרמש בקמה" - טעמו מהחל לכם חרמש בקמה כי כבר הזכיר מתי נתחיל להניף חרמש בקמה בעומר שהיא ראשית קצירנו ומדרשו (ספרי קפו) ללמד על העומר שלא תהא קצירתו אלא בחרמשמדרש ספרי (כל הפרק)
קפה.
שבעה שבועות תספר לך . (מנחות סה סו) בב"ד.
ומנין לכל אחד ואחד? ת"ל (ויקרא כג) וספרתם לכם , לכל אחד ואחד.
קפו.
מהחל חרמש בקמה . משהתחיל חרמש בקמה, שיהא הכל בקמה שיהיה תחלה לכל הנקצרים, לא תהא קצירתו אלא בחרמש.
קפז.
יכול יקצור [ויביא] ויספור (ויביא) כל זמן שירצה? תלמוד לומר מהחל חרמש בקמה .
יכול יקצור ויספור, ויביא כל זמן שירצה? תלמוד לומר [ מיום הביאכם , תספרו ].
קפח.
(תלמוד לומר שבע שבתות תמימות תהיינה , אימתי הם תמימות? בזמן שאתה מתחיל מבערב. יכול יקצור בלילה ויספור בלילה? תלמוד לומר (שם) מיום הביאכם את עומר התנופה .)
יכול יקצור ביום, ויספור ביום, ויביא ביום? תלמוד לומר שבע שבתת תמימות תהיינה . אימתי הם תמימות? בזמן שאתה מתחיל מבערב.
יכול יקצור (ביום) בלילה, ויספור בלילה, ויביא בלילה? תלמוד לומר מיום הביאכם תספרו , אין הבאה אלא ביום.
הא באיזה צד? קצירה וספירה בלילה, והבאה ביום.מלבי"ם - התורה והמצוה
קפה.
שבעה שבועות תספר לך . ר"ל ופנית בבקר והלכת לאהליך , היינו ביום שני של פסח. ומאז ששת ימים תאכל מצות מן החדש, ויום השביעי של פסח הוא עצרת, וביום שאחריו נשלם שבוע הראשון של ימי הספירה.
קפו.
מהחל חרמש בקמה . היינו משקצרו את העומר, שמצותו לקצרו במגל דוקא.
ושבעת קצירתו תהיה כל התבואה בקמה, כי אין לקצור דבר קודם לעומר מאז תחל הספירה.
וזה כמו שתרגם אונקלוס "משריות מגלא, בחצד עומרא דארמותא".
קפז.
בפ' אמור אמר מיום הביאכם... תספרו , ופה אמר מהחל חרמש . וצריך שניהם - ממ"ש מיום הביאכם , נדע שיהיה ביום ההבאה, ולא נדע שיהיה ביום הקצירה. ונאמר שיקצור, ואימת שירצה יביא ויספור. לכן אמר מהחל חרמש , שתהיה הספירה ביום הקצירה.
ואם יאמר מהחל חרמש - לא נדע שיהיה ביום ההבאה, ונאמר שיקצור ויספור ואח"כ יביא; לכן צריך שניהם. כ"ה בספרא אמור קסה ועפ"ז הגהתי כאן.
קפח.
ממ"ש מיום הביאכם , י"ל שהספירה ביום וכן הקצירה. דהא כתיב מהחל חרמש תחל לספור , לכן אמר שבע שבתות תמימות - מלילה ויום.
ולפ"ז יש לטעות שגם ההבאה תהיה בלילה, שכבר נתבאר שצריך שיהיו שלשתם כאחד. אך הא כתיב מיום הביאכם , וא"כ מבואר שקצירה וספירה בלילה, והבאה ביום.
ונוסח הספרי משובשת, ואני הגהתיה כנוסח הספרא אמור קסו .
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
| שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. |
| -- דברים טז, ט |
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ
-
-
-
-
- מצוות ספירת העומר
-
-
-
מתי מתחילה הספירה?
- לפי ספר דברים הספירה מתחילה: "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר"
- לפי ספר ויקרא הספירה מתחילה: "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (ביאור:ויקרא כג טו).
חג הפסח נמשך שבעה ימים והיום האחרון הוא כשבת "מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (ויקרא כג ח), ול-"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן" את עומר התנופה, ואז מתחילה הספירה.
לפי ספר דברים הספירה מתחילה "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" ולא בדיוק מהיום השביעי של פסח. סביר שלא כל שנה הקציר התחיל בדיוק לאחר היום השביעי של פסח, והקציר היה תלוי במזג האוויר, הגשמים בחורף וההבשלה של התבואה. אולם כנראה ספירה כזאת היתה בלתי ברורה ולא שרתה צורך ולכן לא התחילו לספור מהחל קציר הקמה.
למה ספרו?
בתורה אין הסברים לספירה כי לאנשים ההם ההסבר היה ברור. הערך ספירת העומר ביקיפדיה מביא את הדעות הנפוצות, אבל לא מסביר בצורה משכנעת את הספירה ואת האיסור להתחתן.
- כדי להבין את הספירה חייבים להבין שמדובר בחברה חקלאית, ותשלום מיסים.
החקלאים חרשו, זרעו, התפללו לגשם ברכה, וסוף סוף התבואה הבשילה. אם יחכו יותר מדי התבואה תפול לאדמה, מזיקים יבאו, והיבול החשוב יאבד. לכן הקציר היה מאוד חשוב והיה חייב להתקיים במועדו, ביעילות ובמהירות.
מהפסח עד שבועות נעשה הקציר. הקוצרים היו פועלים מקצועיים שעברו משדה לשדה, ככתוב: "וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים ... וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים: יְהוָה עִמָּכֶם ... עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן" (רות א כב - ב ט).
הקציר כלל גם איסוף, דיש, ואחסנה. הקציר כלל כל עבודת שדה שהבשילה מסוף האביב במשך הקיץ, וזה כלל גם איסוף פירות מהעצים.
- הקציר התחיל באזור באר שבע, באזור הדרומי החם, והמשיך צפונה משדה לשדה, ככל שהאזור נעשה קריר יותר והיבולים מוכנים לקציר מאוחר יותר.
- בזמן הקציר אסור היה לעובדים לעזוב את הקוצרים וללכת למסיבה או חתונה או אפילו להסתפר, כי אז הם לא יקצרו את התבואה ויגרם נזק לבעל השדה.
- כל בעל שדה עשה חוזה עם האחראי על הקוצרים, כדי לקבוע את מקום השדה ויום הקציר.
- אם הקוצרים יאחרו לשדה אחד, אחר כך הם יאחרו לכל השדות בהמשך התקופה, ויגרמו נזק אדיר לבעלי האדמה ולכל הכלכלה של ארץ ישראל.
- לכהנים ולמלך היה חשוב מאוד שהקציר יתקיים במועדו.
עמידה בלוח זמנים היתה חשובה בצורה יוצאת מהכלל, וכך כל ערב הקריאו את ספירת העומר וכל אדם בדק את תוכנית העבודה שלו וידע לאיפה ללכת ומה לקצור. אם הקוצרים לא גמרו בשדה אחד, אסור היה להם להתעכב והם היו חייבים לעזוב את בעל השדה הזה לפתור את בעיותיו ולא גרמו נזק לשדות מצפון לו בהמשך תוכנית הקציר השנתית.
חשיבות הספירה - יעילות כלכלית
בגלל מבנה של ארץ ישראל כארץ ארוכה וצרה מדרום לצפון תהליך הקציר התקדם מהדרום לצפון בצורה הדרגתית ומסודרת.
בעל אדמה אחד לא היה חייב להחזיק עובדים רבים במשך כל השנה, כדי להשתמש בהם בתקופת הקציר הקצרה. תהליך הקציר איפשר לקבוצת קוצרים מקצועיים לעבור משדה לשדה, וכך כל בעלי האדמה השתתפו ביחד בפרנסת הקוצרים, הקוצרים הרויחו כסף רב לכלכלתם לכל השנה, והמערכת הכלכלית היתה יעילה ביותר. התיכנון הכלכלי הזה איפשר לבני ישראל לנצח את תושבי כנען שחיו כעמים נפרדים בערים נפרדות תחת מלכים שונים, ולא היו יכולים ליצר כלכלה מפותחת מאוחדת ויעילה.
למה שכחנו את מטרת הספירה?
מאז שבני ישראל גלו מאדמתם, הפסיקו להיות חקלאים ברובם, ועברו צפונה ודרומה מארץ ישראל, כל עניין הקציר בין פסח ושבועות נשכח, ומטרת הספירה אבדה.
עכשו שחזרנו לארצנו, ניתן להתחיל לכתוב את החוזים לעובדי הקרקע בספירת העומר, ולקיים את המנהג ככתבו.
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
דפים בקטגוריה "דברים טז ט"
קטגוריה זו כוללת את 16 הדפים המוצגים להלן, וכוללת בסך־הכול 16 דפים.
