רש"י על דברים טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · טז · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שמור את חדש האביב" - מקודם בואו שמור שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר ואם לאו עבר את השנה

"ממצרים לילה" - והלא ביום יצאו שנא' (במדבר לג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל וגו' אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת שנ' (שמות יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה וגו'

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וזבחת פסח לה' אלהיך צאן" - שנאמר מן הכבשים ומן העזים תקחו.

"ובקר" - (ספרי) תזבח לחגיגה שאם נמנו על הפסח חבורה מרובה מביאים עמו חגיגה כדי שיהא נאכל על השובע ועוד למדו רבותינו דברים הרבה מפסוק זה.

ואיפה צאן

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לחם עני" - לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים

"כי בחפזון יצאת" - ולא הספיק בצק להחמיץ וזה יהיה לך לזכרון וחפזון לא שלך היה אלא של מצרים שכן הוא אומר (שמות יב) ותחזק מצרים על העם וגו'

"למען תזכור" - ע"י אכילת הפסח והמצה את יום צאתך

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" - אזהרה למותיר בפסח דורות לפי שלא נאמר אלא בפסח מצרים ויום ראשון האמור כאן הוא י"ד בניסן כמה דאת אמר (שמות יב) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ולפי שנסתלק הכתוב מענינו של פסח והתחיל לדבר בחקות שבעת ימים כגון שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא יראה לך שאור בכל גבולך הוצרך לפ' באיזו זביחה הוא מזהיר שאם כתב ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב לבקר הייתי אומר שלמים הנשחטים כל שבעה כולן בבל תותירו ואינן נאכלין אלא ליום ולילה לכך כתב בערב ביום הראשון ד"א בחגייגת י"ד הכתוב מדבר ולמד עליה שנאכלת לשני ימים והראשון האמור כאן ביו"ט הראשון הכתוב מדבר וכן משמעות המקרא בשר חגייגה אשר תזבח בערב לא ילין ביו"ט הראשון עד בקרו של שני אבל נאכלת היא בארבעה עשר ובט"ו וכך היא שנויה במס' פסחים

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים" - (ספרי) הרי שלשה זמנים חלוקים בערב משש שעות ולמעלה זבחהו וכבוא השמש תאכלהו ומועד צאתך אתה שורפהו כלומר נעשה נותר ויצא לבית השרפה

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובשלת" - זהו צלי אש שאף הוא קרוי בשול

"ופנית בבקר" - (ספרי) לבקרו של שני מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יו"ט (חגייגה טז)

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ששת ימים תאכל מצות" - ובמקום אחר הוא אומר (שמות יב) שבעת ימים שבעה מן הישן וששה מן החדש ד"א למד על אכילת מצה בשביעי שאינה חובה ומכאן אתה למד לששת ימים שהרי שביעי בכלל היה ויצא מן הכלל ללמד שאין אכילת מצה בו חובה אלא רשות ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא מה שביעי רשות אף כולם רשות חוץ מלילה הראשון שהכתוב קבעו חובה שנא' (שמות יב) בערב תאכלו מצות

"עצרת לה' אלהיך" - עצור עצמך מן המלאכה ד"א כנופיא של מאכל ומשתה לשון (שופטים יג) נעצרה נא אותך

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מהחל חרמש בקמה" - (ספרי מנחות עא) משנקצר העומר שהוא ראשית הקציר

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מסת נדבת ידך" - די נדבת ידך הכל לפי הברכה הבא שלמי שמחה וקדש קרואים לאכול

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והלוי והגר והיתום והאלמנה" - ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך בנך ובתך ועבדך ואמתך אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וזכרת כי עבד היית וגו'" - ע"מ כן פדיתיך שתשמור ותעשה את החוקים האלה

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"באספך" - בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ ד"א באספך מגרנך ומיקבך למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב (סוכה יב)

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והיית אך שמח" - לפי פשוטו אין זה לשון צווי אלא לשון הבטחה ולפי תלמודו למדו מכאן לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה (שם)

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא יראה את פני ה' ריקם" - אלא הבא עולות ראיה ושלמי חגייגה

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"איש כמתנת ידו" - (חגייגה ח) מי שיש לו אוכלין הרבה ונכסים מרובין יביא עולות מרובות ושלמים מרובים חסלת פרשת ראה

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שופטים ושוטרים" - שופטים דיינין הפוסקים את הדין

"ושוטרים" - (סנהדרין טז) הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט

"בכל שעריך" - (ת"כ) בכל עיר ועיר

"לשבטיך" - מוסב על תתן לך שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך

"לשבטיך" - מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר

"ושפטו את העם וגו'" - מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא תטה משפט" - כמשמעו

"לא תכיר פנים" - אף בשעת הטענות אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה אחד עומד ואחד יושב לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו

"ולא תקח שחד" - (ספרי) אפי' לשפוט צדק

"כי השחד יעור" - (כתובות קה) משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבבו אצלו להפך בזכותו

"דברי צדיקם" - דברים המצודקים משפטי אמת

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"צדק צדק תרדוף" - (ספרי) הלך אחר בית דין יפה

"למען תחיה וירשת" - (סנהדרין לב) כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא תטע לך אשרה" - לחייבו עליה משעת נטיעתה ואפי' לא עבדה עובר בלא תעשה על נטיעתה

"לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך" - אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא תקים לך מצבה" - מצבת אבן אחת להקריב עליה אפי' לשמים

"אשר שנא" - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאוה אלו חק לע"א