רש"י על דברים טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · טז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמור את חדש האביב" - מקודם בואו שמור שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר ואם לאו עבר את השנה

"ממצרים לילה" - והלא ביום יצאו שנא' (במדבר לג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל וגו' אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת שנ' (שמות יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה וגו'

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזבחת פסח לה' אלהיך צאן" - שנא' מן הכבשים ומן העזים תקחו

"ובקר" - (ספרי) תזבח לחגייגה שאם נמנו על הפסח חבורה מרובה מביאים עמו חגייגה כדי שיהא נאכל על השובע ועוד למדו רבותינו דברים הרבה מפסוק זה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחם עני" - לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים

"כי בחפזון יצאת" - ולא הספיק בצק להחמיץ וזה יהיה לך לזכרון וחפזון לא שלך היה אלא של מצרים שכן הוא אומר (שמות יב) ותחזק מצרים על העם וגו'

"למען תזכור" - ע"י אכילת הפסח והמצה את יום צאתך

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" - אזהרה למותיר בפסח דורות לפי שלא נאמר אלא בפסח מצרים ויום ראשון האמור כאן הוא י"ד בניסן כמה דאת אמר (שמות יב) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ולפי שנסתלק הכתוב מענינו של פסח והתחיל לדבר בחקות שבעת ימים כגון שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא יראה לך שאור בכל גבולך הוצרך לפ' באיזו זביחה הוא מזהיר שאם כתב ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב לבקר הייתי אומר שלמים הנשחטים כל שבעה כולן בבל תותירו ואינן נאכלין אלא ליום ולילה לכך כתב בערב ביום הראשון ד"א בחגייגת י"ד הכתוב מדבר ולמד עליה שנאכלת לשני ימים והראשון האמור כאן ביו"ט הראשון הכתוב מדבר וכן משמעות המקרא בשר חגייגה אשר תזבח בערב לא ילין ביו"ט הראשון עד בקרו של שני אבל נאכלת היא בארבעה עשר ובט"ו וכך היא שנויה במס' פסחים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים" - (ספרי) הרי שלשה זמנים חלוקים בערב משש שעות ולמעלה זבחהו וכבוא השמש תאכלהו ומועד צאתך אתה שורפהו כלומר נעשה נותר ויצא לבית השרפה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובשלת" - זהו צלי אש שאף הוא קרוי בשול

"ופנית בבקר" - (ספרי) לבקרו של שני מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יו"ט (חגייגה טז)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ששת ימים תאכל מצות" - ובמקום אחר הוא אומר (שמות יב) שבעת ימים שבעה מן הישן וששה מן החדש ד"א למד על אכילת מצה בשביעי שאינה חובה ומכאן אתה למד לששת ימים שהרי שביעי בכלל היה ויצא מן הכלל ללמד שאין אכילת מצה בו חובה אלא רשות ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא מה שביעי רשות אף כולם רשות חוץ מלילה הראשון שהכתוב קבעו חובה שנא' (שמות יב) בערב תאכלו מצות

"עצרת לה' אלהיך" - עצור עצמך מן המלאכה ד"א כנופיא של מאכל ומשתה לשון (שופטים יג) נעצרה נא אותך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מהחל חרמש בקמה" - (ספרי מנחות עא) משנקצר העומר שהוא ראשית הקציר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מסת נדבת ידך" - די נדבת ידך הכל לפי הברכה הבא שלמי שמחה וקדש קרואים לאכול

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והלוי והגר והיתום והאלמנה" - ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך בנך ובתך ועבדך ואמתך אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזכרת כי עבד היית וגו'" - ע"מ כן פדיתיך שתשמור ותעשה את החוקים האלה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באספך" - בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ ד"א באספך מגרנך ומיקבך למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב (סוכה יב)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיית אך שמח" - לפי פשוטו אין זה לשון צווי אלא לשון הבטחה ולפי תלמודו למדו מכאן לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה (שם)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יראה את פני ה' ריקם" - אלא הבא עולות ראיה ושלמי חגייגה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש כמתנת ידו" - (חגייגה ח) מי שיש לו אוכלין הרבה ונכסים מרובין יביא עולות מרובות ושלמים מרובים חסלת פרשת ראה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שופטים ושוטרים" - שופטים דיינין הפוסקים את הדין

"ושוטרים" - (סנהדרין טז) הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט

"בכל שעריך" - (ת"כ) בכל עיר ועיר

"לשבטיך" - מוסב על תתן לך שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך

"לשבטיך" - מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר

"ושפטו את העם וגו'" - מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תטה משפט" - כמשמעו

"לא תכיר פנים" - אף בשעת הטענות אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה אחד עומד ואחד יושב לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו

"ולא תקח שחד" - (ספרי) אפי' לשפוט צדק

"כי השחד יעור" - (כתובות קה) משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבבו אצלו להפך בזכותו

"דברי צדיקם" - דברים המצודקים משפטי אמת

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדק צדק תרדוף" - (ספרי) הלך אחר בית דין יפה

"למען תחיה וירשת" - (סנהדרין לב) כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תטע לך אשרה" - לחייבו עליה משעת נטיעתה ואפי' לא עבדה עובר בלא תעשה על נטיעתה

"לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך" - אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תקים לך מצבה" - מצבת אבן אחת להקריב עליה אפי' לשמים

"אשר שנא" - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאוה אלו חק לע"א