רש"י על דברים טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · טו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקץ שבע שנים" - יכול שבע שנים לכל מלוה ומלוה ת"ל (שם טו) קרבה שנת השבע ואם אתה אומר ז' שנים לכל מלוה ומלוה להלואת כל אחד ואחד היאך היא קרבה הא למדת ז' שנים למנין השמטות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמוט כל בעל משה ידו" - שמוט את ידו של כל בעל משה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הנכרי תגש" - ( זו מצות עשה)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אפס כי לא יהיה בך אביון" - ולהלן הוא אומר כי לא יחדל אביון אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים ולא בכם וכשאין אתם עושים רצונו של מקום אביונים בכם אביון דל מעני ולשון אביון שהוא תאב לכל דבר

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק אם שמוע תשמע" - אז לא יהיה בך אביון

"שמוע תשמע" - שמע קמעא משמיעין אותו הרבה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר דבר לך" - והיכן דבר (דברים כח) ברוך אתה בעיר

"והעבטת" - כל לשון הלואה כשנופל על המלוה נופל בלשון מפעיל כגון והלוית והעבטת ואם היה אומר ועבטת היה נופל על הלוה כמו ולוית

"והעבטת גוים" - יכול שתהא לוה מזה ומלוה לזה ת"ל ואתה לא תעבוט

"ומשלת בגוים רבים" - יכול גוים אחרים מושלים עליך ת"ל ובך לא ימשולו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יהיה בך אביון" - התאב תאב קודם

"מאחד אחיך" - אחיך מאביך קודם לאחיך מאמך

"שעריך" - עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת

"לא תאמץ" - יש לך אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן לכך נאמר לא תאמץ יש לך אדם שפושט את ידו וקופצה לכך נא' ולא תקפוץ

"מאחיך האביון" - אם לא תתן לו סופך להיות אחיו של אביון

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתח תפתח" - (ב"מ לא) אפילו כמה פעמים

"כי פתח תפתח" - הרי כי משמש בלשון אלא

"והעבט תעביטנו" - אם לא רצה במתנה תן לו בהלואה

"די מחסורו" - ואי אתה מצווה להעשירו

"אשר יחסר לו" - אפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו

"לו" - (כתובות סו) זו אשה וכן הוא אומר (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקרא עליך" - (ספרי) יכול מצוה ת"ל (דברים כד) ולא יקרא

"והיה בך חטא" - מכל מקום אפי' לא יקרא א"כ למה נאמר וקרא עליך ממהר אני ליפרע על ידי הקורא יותר ממי שאינו קורא

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתון תתן לו" - אפי' מאה פעמים

"לו" - בינו ובינך

"כי בגלל הדבר" - אפילו אמרת ליתן אתה נוטל שכר האמירה עם שכר המעשה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כן" - (שם) מפני כן

"לאמר" - (ספרי) עצה לטובתך אני משיאך

"לאחיך לעניך" - לאיזה אח לעני

"לעניך" - ביו"ד אחד לשון עני אחד הוא אבל ענייך בשני יודי"ן שני עניים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ימכר לך" - (קידושין יד) ע"י אחרים שמכרוהו בית דין בגנבתו הכתוב מדבר והרי כבר נאמר (שמות כא) כי תקנה עבד עברי ובמכרוהו בית דין הכתוב מדבר אלא מפני שני דברים שנתחדשו כאן א' שכתוב או העבריה אף היא תצא בשש ולא שמכרוה בית דין שאין האשה נמכרת בגנבתה שנא' בגנבתו ולא בגנבתה אלא בקטנה שמכרה אביה ולמד כאן שאם יצאו שש שנים קודם שתביא סימנין תצא ועוד חידש כאן העניק תעניק

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העניק תעניק" - ל' עדי בגובה ובמראית העין דבר שיהא ניכר שהטיבות לו וי"מ ל' הטענה על צוארו

"מצאנך ומגרנך ומיקבך" - יכול אין לי אלא אלו בלבד ת"ל אשר ברכך מכל מה שברכך בוראך ולמה נאמרו אלו מה אלו מיוחדים שהם בכלל ברכה אף כל שהוא בכלל ברכה יצאו פרדות ולמדו רבותינו במס' קידושין בג"ש כמה נותן לו מכל מין ומין

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזכרת כי עבד היית" - והענקתי ושניתי לך מביזת מצרים וביזת הים אף אתה הענק ושנה לו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עבד עולם" - יכול כמשמעו ת"ל (ויקרא כה) ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו הא למדת שאין זה אלא עולמו של יובל (מכילתא)

"ואף לאמתך תעשה כן" - העניק לה יכול אף לרציעה השוה הכתוב אותה ת"ל (שמות כא) ואם אמור יאמר העבד עבד נרצע ואין אמה נרצעת

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי משנה שכר שכיר" - מכאן אמרו עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה וזהו כפלים שבעבודת שכירי יום ומהו עבודתו בלילה רבו מוסר לו שפחה כנענית והולדות לאדון

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל הבכור וגו' תקדיש" - ובמקום אחר הוא אומר לא יקדיש שנא' (ויקרא כז) אך בכור אשר יבכר לה' וגו' הא כיצד אינו מקדישו לקרבן אחר וכאן למד שמצוה לומר הרי אתה קדוש לבכורה (ערכין כט) ד"א א"א לומר תקדיש שכבר נאמר לא יקדיש וא"א לומר לא יקדיש שהרי כבר נאמר תקדיש הא כיצד מקדישו אתה הקדש עלוי ונותן להקדש כפי טובת הנאה שבו

"לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז וגו'" - אף החלוף למדו רבותינו שאסור אלא שדבר הכתוב בהווה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפני ה' אלהיך תאכלנו" - לכהן הוא אומר שכבר מצינו שהוא ממתנות כהונה אחד תם ואחד בעל מום שנא' (במדבר יח) ובשרם יהיה לך וגו'

"שנה בשנה" - מכאן שאין משהין אותו יותר על שנתו יכול יהא פסול משעברה שנתו כבר הוקש למעשר שנא' (לעיל יד) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מה מעשר שני אינו נפסל משנה לחברתה אף בכור אינו נפסל אלא שמצוה תוך שנתו

"שנה בשנה" - אם שחטו בסוף שנתו אוכלו אותו היום ויום א' משנה אחרת למד שנאכל לשני ימים ולילה א' (ספרי)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מום" - כלל

"פסח או עור" - פרט

"כל מום רע" - חזר וכלל מה הפרט מפורש מום הגלוי ואינו חוזר אף כל מום שבגלוי ואינו חוזר

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק את דמו לא תאכל" - שלא תאמר הואיל וכולו היתר הבא מכלל איסור הוא שהרי קדוש ונשחט בחוץ בלא פדיון ונאכל יכול יהא אף הדם מותר ת"ל רק את דמו לא תאכל