קטגוריה:דברים טו יא
כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך.
כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.
כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹ֠חַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃
כִּ֛י כִּ֛י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יֶחְדַּ֥ל יֶחְדַּ֥ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2308
מורפ': HVqi3ms אֶבְי֖וֹן אֶבְי֖וֹן - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 34
מורפ': HAamsa מִקֶּ֣רֶב מִ - מילת יחס
קֶּ֣רֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/7130
מורפ': HR/Ncmsc הָאָ֑רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֑רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־כֵּ֞ן כֵּ֞ן - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm אָנֹכִ֤י אָנֹכִ֤י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs מְצַוְּךָ֙ מְצַוְּ - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6680
מורפ': HVprmsc/Sp2ms לֵאמֹ֔ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֔ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc פָּ֠תֹחַ פָּ֠תֹחַ - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 6605 a
מורפ': HVqa תִּפְתַּ֨ח תִּפְתַּ֨ח - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6605 a
מורפ': HVqi2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יָדְךָ֜ יָדְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ךָ֜ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp2ms לְאָחִ֧יךָ לְ - מילת יחס
אָחִ֧י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/251
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms לַעֲנִיֶּ֛ךָ לַ - מילת יחס
עֲנִיֶּ֛ - תואר, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/6041
מורפ': HR/Aamsc/Sp2ms וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
אֶבְיֹנְ - תואר, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/l/34
מורפ': HC/R/Aamsc/Sp2ms בְּאַרְצֶֽךָ בְּ - מילת יחס
אַרְצֶֽ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/776
מורפ': HR/Ncbsc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
כִּ֛י תביר (משנה, דרגא 3)
לֹא־יֶחְדַּ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אֶבְי֖וֹן טפחא (מלך, דרגא 2)
מִקֶּ֣רֶב מונח (משרת, דרגא 5) הָאָ֑רֶץ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עַל־כֵּ֞ן גרשיים (שליש, דרגא 4)
אָנֹכִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) מְצַוְּךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֵאמֹ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
פָּ֠תֹחַ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
תִּפְתַּ֨ח קדמא (משרת, דרגא 5) אֶת־יָדְךָ֜ גרש (שליש, דרגא 4)
לְאָחִ֧יךָ דרגא (משרת, דרגא 5) לַעֲנִיֶּ֛ךָ תביר (משנה, דרגא 3)
וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּאַרְצֶֽךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ - עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ, לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי לָא יִפְסוּק מִסְכֵּינָא מִגּוֹ אַרְעָא עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֵימַר מִפְתָּח תִּפְתַּח יָת יְדָךְ לַאֲחוּךְ לְעַנְיָךְ וּלְמִסְכֵּינָךְ בְּאַרְעָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם מְטוּל דְּלָא צַיְיתִין בֵּית יִשְרָאֵל בְּמִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא לָא פַסְקִין מַסְכְּנִין מִגּוֹ אַרְעָא בְּגִין כֵּן אֲנָא מְפַקִידְכוֹן לְמֵימָר מִפְתַּח תִּפְתְּחוּן יַת יְדֵיכוֹן לְקָרִיבֵיכוֹן וּלְעַנְיֵי שִׁיבְבוּתְכוֹן וּלְמִסְכְּנֵי אַרְעֲכוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | אִין נַטְרִין הִינוּן יִשְרָאֵל מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא לָא יֶהֱוֵי בְּהוֹן מִסְכְּנִין בְּרַם אִין שַׁבְקִין הִינוּן מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא אֲרוּם לָא פַסְקִין מַסְכְּנַיָא בְּגוֹ אַרְעָא בְּגִין כֵּן אֲנָא מְפַקֵד יַתְכוֹן לְמֵימָר מִפְתַּח תִּפְתְּחוּן יַת יְדֵיכוֹן לַאֲחֵיכוֹן מִסְכֵּינַיָא וְלִצְרִיכַיָא דְאִית בְּאַרְעֲכוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
על כן אנכי מצוך לאמר . עצה טובה אני נותן לכם, לטובתך "פתוח תפתח", "נתון תתן".
[לאחיך לעניך ולאביונך] . למה נאמרו כולם? מגיד הכתוב: הראוי לתת לו פת נותנים לו פת, הראוי לתת לו עיסה נותנים לו עיסה, הראוי לתת לו מעה נותנים לו מעה, הראוי להאכילו בתוך פיו מאכילים אותו בתוך פיו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמא.
כי לא יחדל אביון מקרב הארץ . ר"ל שכבר באר שבאם עושים רצונו של מקום - לא יהיה בך אביון . וא"כ ממה שאתה רואה ש לא יחדל אביון מקרב הארץ , מזה תדע שאין עושים רצונו של מקום. א"כ עצה היעוצה שאתה " פתוח תפתח ", " נתון תתן ", ובזה שתעשה רצונו תהיה אתה העשיר והנותן והוא ישאר הרש והמקבל.
וז"ש " מצוך " " פתוח תפתח ", שעי"כ תהיה אתה המחלק צדקה. ור"ל שמהראוי היה כל העם יהיה להם צרכם ולא יצטרכו איש לרעהו, וכן יהיה כשעושים רצונו של מקום. אבל כשאין עושים רצונו יתן (את) חלק העניים, בפקדון ביד העשירים והוא הגבאי עליו. וכשהעני בא לקבל ממנו צדקה בא לקחת קצת מחלקו, אשר הוא בפקדון ביד העשיר.
וז"ש כי יהיה בך אביון , הלא זה מצד אשר ה' א-להיך נותן לך את חלקו שהוא מופקד בידך. וא"כ לא תאמץ את לבבך מאחיך האביון , ר"ל הלא הוא אחיך, וי"ל חלק בעושר כמוך. ועז"א ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך , ר"ל ברכתך היא כדי שתהיה גבאי צדקה לתת לו מחלקו המופקד בידך. ואחר שלא יחדל אביון, א"כ העצה הוא פתוח תפתח , כדי שאתה תהיה הנותן ולא בהפך.
קמב.
לאחיך לעניך ולאביונך . ר"ל כ"א לפי כבודו - לאחיך תתן עסה ומעה [או מטה כגי' הש"ע סי' רן], ולהעני תתן פת, ולהאביון תאכיל לתוך פיו. וכ"ה בתוספתא (פאה פ' בתראה).
רש"י
"לאמר" - (ספרי) עצה לטובתך אני משיאך
"לאחיך לעניך" - לאיזה אח לעני
"לעניך" - ביו"ד אחד לשון עני אחד הוא אבל ענייך בשני יודי"ן שני עניים
גור אריה
[ו] עצה טובה אני משיאך. דאם לא כן, "לאמור" למה לי, אלא הצווי בפני עצמו, והאמירה בפני עצמו, ואמירה הוא עצה טובה בלבד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֵאמֹר – עֵצָה לְטוֹבָתְךָ אֲנִי מַשִּׁיאֲךָ (ספרי קיח).
לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ – לְאֵיזֶה אָח? לֶעָנִי.
לַעֲנִיֶּךָ – בְּיוֹ"ד אֶחָד, לְשׁוֹן עָנִי אֶחָד הוּא; אֲבָל "עֲנִיֶּיךָ" בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן, שְׁנֵי עֲנִיִּים.
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
ו
דפים בקטגוריה "דברים טו יא"
קטגוריה זו מכילה את 25 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 25 דפים.