רשב"ם על דברים טו

<< · רשב"ם על דברים · טו · >>

(ב). כי קרא שמיטה לה': כלומר כי הגיע זמן שמיטה כמו מקראי קדש, קרא עלי מועד, קראו צום, כלם לשון זמן:

(ד). אפס כי לא יהיה בך אביון: אם תשמט הקב"ה ישלם לך:

(ה). אם שמע תשמע וגו' והעבטת: תקח משכונם בעל כורחם על הלוואותיך:

(ח). כי פתוח תפתח את ידך: אלא:

(ט). השמר לך פן יהיה עם לבבך דבר בליעל: כלומר דבר של רשע כמו דבר בליעל יצוק בו שפתרונו כך:

(יא). כי לא יחדל אביון מקרב הארץ: כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:

(יב). אחיך העברי: בגניבתו:
או העברייה: שמכרה אביה בקטנותה לאמה והגיעו שש שנים לשמיטה קודם הבאת סימנים:

(טו). כי עבד היית: והוציאך ברכוש גדול:

(טז). ואף לאמתך תעשה כן: להעניקה:

(יח). לא יקשה בעיניך כשתשלחנו חפשי מעמך: במה שאתה נותן לו משנה כפילות שכר שכיר בעבודת שש שנים שעבד אותך שאתה מעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך מלבד שכירות של קניין שש שנים שקנית אותו, שהרי למען כן יברכך ה' ככל אשר תעשה, והרי פירוש פסוק זה דוגמת ולא ירע לבבך בתתך לו, וכן תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה מתת לאחד מהם, כי רוע העין וקשיות הלב מדבר על נתינת ממון לאחרים, ואשר הורגלו לפרש לא יקשה בעיניך על מה שאתה משלחו חפשי לסוף שש שהרי הרבה עבדך שש שנים כלומר יותר משאר שכירים שטות הוא בידם, וכי למה יקשה בעיניו בשילוח חפשי, והלא לא קנאו מתחלה אלא לפי עבודת שש שנים שהכל יודעים שבשביעית יצא, ועוד לא היה לו לומר משנה שכר שכיר אלא משנה שכיר, ויש מפרשים משנה שכיר שש שנים הם, לפי שסתם שכיר שלש שנים כדכתיב בשלש שנים כשני שכיר, גם זה הבל כי במקום אחר כתוב בעוד שנה כשני שכיר ונקלה מואב, ופירוש כשני שכיר שלש שנים מצומצמות כשנת שכיר שהיא שנה מצומצמת:

(יט). תקדיש לה' אלקיך: כלומר נהוג בו דין קדושה שלא תעבוד ולא תגז, ומה שכתב לא יקדיש איש אותו כבר פירשתיו לא יקדיש איש אותו לקרבן אחר: