ספרי על דברים טו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק ט"ו • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ו, י"א:

כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹ֠חַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃


כי לא יחדל אביון מקרב הארץ . ולהלן הוא אומר כי לא יהיה בך אביון. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? בזמן שאתם עושים רצונו של מקום – אביונים באחרים, ובזמן שאין אתם עושים רצונו של מקום – אביונים בכם.

על כן אנכי מצוך לאמר . עצה טובה אני נותן לכם, לטובתך "פתוח תפתח", "נתון תתן".

[לאחיך לעניך ולאביונך] . למה נאמרו כולם? מגיד הכתוב: הראוי לתת לו פת נותנים לו פת, הראוי לתת לו עיסה נותנים לו עיסה, הראוי לתת לו מעה נותנים לו מעה, הראוי להאכילו בתוך פיו מאכילים אותו בתוך פיו.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים טו יא - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-dm-15-11