ספרי על דברים טו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ספרי על דבריםפרק ט"ו • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ו, ז':

כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃


בך. ולא באחרים. אביון תאב [תאב] קודם.

אחיך. זה אחיך (מאביך) [מאמך]. כשהוא אומר מאחד אחיך - מלמד שאחיך מאביך קודם לאחיך מאמך.

(באחת) [באחד] שעריך. יושבי (עריך) [עירך] קודמים ליושבי עיר אחרת. (בארצך. יושבי הארץ קודמין ליושבי חוצה לארץ.)

כשהוא אומר (באחת) [באחד] שעריך, היה יושב (במקום אחד) [במק"א (=במקום אחר)] (אי) אתה מצווה לפרנסו, היה מחזר על הפתחים אין אתה זקוק (לכל דבר) [לו](?)[.] (אשר יתן ה' אלהיך. בכל מקום).

[בארצך. יושבי ארץ ישראל קודמים ליושבי ח"ל.

אשר ה' אלהיך נותן לך. מכל מקום.]

לא תאמץ את לבבך. יש בן אדם שמצער, אם יתן אם לא יתן.

ולא תקפץ את ידך. יש בן אדם שהוא פושט את ידו, וחוזר וקופצה.

מאחיך האביון. אם אי אתה נותן לו, סופך ליטול הימנו.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים טו ז - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-dm-15-07