קטגוריה:בראשית יט ח
הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הִנֵּה־נָ֨א לִ֜/י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְ/הֶן֙ אֲלֵי/כֶ֔ם וַ/עֲשׂ֣וּ לָ/הֶ֔ן כַּ/טּ֖וֹב בְּ/עֵינֵי/כֶ֑ם רַ֠ק לָֽ/אֲנָשִׁ֤ים הָ/אֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּ/צֵ֥ל קֹרָתִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | הָא כְעַן לִי תַּרְתֵּין בְּנָן דְּלָא יְדַעוּנִין גְּבַר אַפֵּיק כְּעַן יָתְהוֹן לְוָתְכוֹן וַעֲבִידוּ לְהוֹן כִּדְתָּקֵין בְּעֵינֵיכוֹן לְחוֹד לְגוּבְרַיָּא הָאִלֵּין לָא תַּעְבְּדוּן מִדָּעַם אֲרֵי עַל כֵּן עָאלוּ בִּטְלַל שָׁרִיתִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | הָא כְדוֹן אִית לִי תַּרְתֵּין בְּנָן דְלָא שְׁמִישׁוּ עִם גְבַר אַנְפֵּיק כְּדוֹן יַתְהוֹן לְוַתְכוֹן וְעִיבִידוּ לְהוֹן כִּדְתַקִין קוּמֵיכוֹן לְחוֹד לְגוּבְרַיָא הָאִילֵין לָא תַעֲבְדוּן מִידַעַם בִּישׁ אֲרוּם בְּגִין כֵּן עָלוּ לְמֵיבַת תְּחוֹת טְלַל כְּשׁוּרָא הָדָא דִי לִי: |
ירושלמי (קטעים): | דְלָא חָכְמוּ תַּשְׁמִישׁ לִגְבַר: |
רש"י (כל הפרק)
"האל" - כמו האלה
"כי על כן באו" - כי הטובה הזאת תעשו לכבודי על אשר באו בצל קורתי תרגום בטלל שרותי תרגום של קורה שרותאאבן עזרא (כל הפרק)
ידעו איש — לשון רבים ורבות בפועל שעבר, בלא תוספת וי"ו פתוח, שוה.
האל — כמו האלה. ויאמר הגאון, כי בעבור השלישי שלא בא אמר כן. וזה הטעם רחוק, כי גם שתי הלשונות תמצאם בלשון ארמית:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ז - ח) "ויאמר." אמר להם אם כונתכם להרע לאנשים אבקש "אל תרעו" להם, ואם כונתכם מצד התאוה "הנה נא לי שתי בנות" וכו' "רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי", אמר להם שמה שבאו לביתי הוא בשביל שרוצים לקחת בנותי לנשים, וא"כ במה שתבזו את בנותי המיועדות להם לנשים די להם עונש:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט ח.
מעמד האשה
מעמד הבנות והפלגשים
הפעם הראשונה שבה אנו פוגשים את שתי בנותיו של לוט היא כאשר לוט מציע את בנותיו הבתולות לאנשי סדום לעשות בהן כרצונם, וזאת במטרה להציל את אורחיו (בראשית יט ח). את הצפוי לשתי הבנות של לוט ניתן לראות בסיפור פילגש בגבעה (שופטים יט).
כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם
להבדיל מהמלך אחשוורוש שאישר להמן "לעשות בו כטוב בעיניך" (אסתר ג יא), במובן של עשה הטוב בעיניי ולא הרע בעיניי, כאן לוט בפירוש מרשה להתעלל ואולי אפילו להמית את בנותיו.
בסיפור המגילה המלך היה בעמדת כוח מעל המן, אולם כאן לוט מבקש רחמים מההמון הפרוע.
שְׁתֵּי בָנוֹת
לוט מציע את שתי בנותיו הבתולות להמון. למעשה הוא הציע את שתיהן כדי לא להפלותביניהן ולהראות לאנשי העיר שהוא נותן את המקסימום.
גם לבן הכריח את יעקב לקחת את שתי בנותיו (בראשית כט טו, בראשית כט כג) כדי לא להיות מואשם שלא קיים את בקשתו של יצחק (בראשית כח ב) ונתן ליעקב את הפחותה מבנותיו. גם שאול המלך העדיף לתת את שתי בנותיו לדוד (שמואל א יח כא) ובכך להקטין את מספר דורשי הזכות להיות מלך ישראל.
לָאֲנָשִׁים הָאֵל
היה צריך להיות כתוב "לָאֲנָשִׁים הָאֵלה". האם זה רמז לכך שלוט הבין שהם אנשי "הָאֵל" (אלוהים) וכך הוא הזהיר את אנשי העיר שמלחמתם אבודה?
אפשרויותיו של לוט
- לוט לא הזכיר להמון שבזכותו הציל אותם אברהם דודו מארבעת המלכים.
- לוט לא הודיע למלך סדום שהוא מלין את האורחים בביתו ואף לא ביקש עזרה ממנו. לבטח מלך סדום לא זכר לטובה את אברהם שהעליבו כאיש רשע (ביאור:בראשית יד כג).
- לוט לא קרא לשוטר או שופט כי אנשי העיר פעלו לפי החוק שלהם למנוע מזרים להתנחל בעיר, והשוטרים והשופטים היו לצידם של ההמון.
- לוט לא ביקש את עזרת חתניו ומשפחותיהם. במצב שנוצר לא היה סיכוי שהם יסכנו את עצם ויושיטו עזרה.
- לוט לא הסביר לאנשים שאורחיו יישארו רק לילה אחד וכי כבר למחרת בבוקר הם ילכו משום שהאורחים לא הבטיחו לו שכך הם יעשו.
- לוט לא הציע להמון כסף ורכוש.
- לוט לא הזמין את נציג ההמון ודוברם להיכנס ולשוחח עם האורחים ולחקור אותם בכבוד.
- לוט לא איים בעונש משמים.
אולם לפני שלוט הציע או אמר דברים נוספים, המלאכים שמעו מספיק, חטאי העיר הוכחו מעל כל ספק אפשרי, ולא נשאר על מה לדבר. המלאכים פתחו את הדלת, משכו את לוט פנימה, הכו את אנשי סדום בסנוורים וסגרו את הדלת. אפשרי שהם הכו בסנוורים את אנשי העיר מתוך הבית לאחר שסגרו את הדלת (ככתוב), הן לא יפלא מאלוהים דבר.
מקורות
1. חלק ממאמר: "מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יט ח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.