קטגוריה:אסתר ג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף אסתר ג יא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< | ספר אסתרפרק ג' • פסוק י"א | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך


המהדורה המנוקדת:

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.


המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהָמָ֔ן הַכֶּ֖סֶף נָת֣וּן לָ֑ךְ וְהָעָ֕ם לַעֲשׂ֥וֹת בּ֖וֹ כַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃


המהדורה הדקדוקית:

וַ/יֹּ֤אמֶר הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ לְ/הָמָ֔ן הַ/כֶּ֖סֶף נָת֣וּן לָ֑/ךְ וְ/הָ/עָ֕ם לַ/עֲשׂ֥וֹת בּ֖/וֹ כַּ/טּ֥וֹב בְּ/עֵינֶֽי/ךָ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
  • פרשנות מודרנית:

קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא סנונית הכתר על התורה Sefaria שיתופתא


  1. ^ לאחר שהשיחה הובאה לידיעת מרדכי, גם הוא הבין שהמן יודע שהיהודים לא קיבלו פטור מהשתחוות לרשות, ושהסברו שלו לאי-השתחוותו בגלל יהדותו איבד את תוקפו, ולכן, אין יותר צורך להמשיך בהצגה של מתן כבוד חלקי להמן.(סופרסון, ספקן במוסר, עמ' 26-27 A. M. Superson, The moral skeptic, Oxford University Press, Oxford New York, 2009)
  2. ^ המילה "לתת" אינה תמיד מעבירה בעלות, אלא מראה שהרכוש מועבר זמנית למחזיק, והלז מצווה לפעול עם הרכוש לפי ההסכם שהוחלט בין הצדדים לתקופה מוגבלת ולשימוש מוגדר. כאשר המלך נתן להמן את טבעתו (אסתר ג י) וכאשר המן אמר "ונתון הלבוש והסוס" (אסתר ו ט) לא היו אלו העברות בעלות.
  3. ^ כאשר המן דיבר על עשרת אלפים ככר כסף, והמלך הבין שהכסף יבוא מאוצר המלך, איו זו מן החובה שההוצאה באמת תהיה עשרת אלפים, המלך הבין שמדובר עד עשרת אלפים, כשם שהמלך אמר "עד חצי המלכות" (אסתר ה ג) ואסתר קיבלה בית אחד (אסתר ח א). לכן המן לא היה חייב לקחת מאוצר המלך אפילו ככר אחד.

דפים בקטגוריה "אסתר ג יא"

קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.