תרגום שני על אסתר/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) בתר פתגמיא האלין רבי מלכא אחשורוש ית המן בר המדתא אגגיא בר סדא בר כוזא בר אליפלוט בר דיוס בר דיוסיס בר פרוס בר מעדן בר בלעקן בר אנתימירוס בר הדרוס בר שגר בר נגר בר פרמשתא בר ויזתא בר עמלק בר דלחינתיה דאליפז בוכריה דעשו ורבי יתיה ונטיל יתיה ושוי ית כרתייה לעיל מכל רברבנוי ועבדוי.

(ב) וכל עבדוי דמלכא דבתרע בית מלכא כרעין וסגדין להמן ארום כן פקיד עלוי מלכא ומרדכי לא הוה כרע קדמויי ולא הוה שאיל בשלמיה.

(ג) ואמרו עבדוי דמלכא דיתבין בתרע בית מלכא למרדכי מה רבותא אית לך יותר עלינן דהינון כרעין וסגדין קדם המן ואת לא כרעת קדמוי מטול מה את מעבר על פוקדנא דמלכא.

עני מרדכי ואמר להון טפשיא חסרי ליבא שמעו מני מלתא ואמרין לי פחימא מן איתוי בר נשא דהוא מתגאה ומתרברב הוא ילוד מן אינתתא ויומוי זעירין ובתולדותיה ביכיה ואיליה ועקתא ותינהתא וכל יומוי מלי חימתא וסופיה חזיר לעפרא ואנא אסגוד קדמוי.

לא אנא סגיד אלא לאלהא חייא וקיימא דהוא חד בשמיא והוא נור אכלת נורא תלא ארעא באדרעיה מתח רקיעא בגבורתיה בציביוניה מחשך שמשא ברעותיה מנהר חשוכא בחכמתיה עבד ימא סגיתא בחלא במזופיתיה שוי טעם מוי כמלחא ורוחא דגלגלוי כחמרא אסר יתיה היך זיקין סכריה באוצרי תהומא בגין דלא יסק לארע יתבא רעיש ולא עביר תהומא במימרא ברא רקיעא מתחותיה איך עננא באוירא פריס איך היא ערפילא על עננא מגין היך משכנא על אפי דארעא טעין בחיליה דלעיל ודלרע רהטין קדמוי שמשא וסהרא וכימה וכוכביא ומזליא לא בטלין שעה לא נחין אלא כולהון רהטין כאזגדין לימינא ולסמאלא למעבד רעותיה דמן דברא יתהון. ליה יאי למשבחא ולמסגוד קדמוי.

עניין ואמרין למרדכי והא אשכחן דאבהתך סגדין קדם אבהתיה דהמן.

עני מרדכי ואמר להון מן איתוי דסגדין קדם אבהתיה דהמן.

אמרין ליה לא כרע אבוך יעקב קדם עשו אחוי דהוא אבוי דהמן.

אמר להון אנא מן זרעיתיה דבנימין וכד סגיד יעקב קדם עשו בנימין לא ילוד הוה ולא סגד קדם אינש מן יומוי. מטול כדין נטר יתיה קיים עלמיא במעי אימיה עד עידן דיסקון לארעא דישראל ויהוי בית מקדשא בארעיה ותישרי שכינתיה בתחומיה וכל בית ישראל יחדון תמן ועממיא כרעין וסגדין בארעיה ואנא לית אנא כרע וסגיד קדם המן רשיעא ובעיל דבבא הדין.

(ד) והוה כד אמרין ליה יומא ויומא ולא קביל מנהון ותניאו להמן דנחזון אין קיימין מילוי דמרדכי מטול דאמר להון דהוא יהודאה.

(ה) וחזא המן מטול דלא מרדכי צבי למכרוע ולמסגוד קדמיה ואיתמלו המן על מרדכי חמתא.

(ו) והות קלילא בעינוי למושטא ידא במרדכי בלחודוי מטול דחויאו ליה דמרדכי יהודאה הוא ובעא המן לשיצאה ית כל יהודאי די בכל מדינתא דמלכא אחשורוש עמיה דמרדכי.

(ז) בירחא קדמאה הוא ירח ניסן בשתא דתרתא עסר למלכא אחשורוש אפיל מילתא הוא ערבא קדם המן מן יומא ליומא ומן ירחא לירחא דתרין עסרא הוא ירח אדר.

(ח) ואמר המן למלכא אחשורוש אית עמא חד דיהודאי מתבדר ומטלטל ביני עממיא בכל מדינת מלכותך גיותנין ורוחא רמא מלקטין פישרי טבת ויתבין בחצבי תמוז ועובדיהון שניין מכל עמא ונימוסיהון מכל מדינן ובנימוסנא לא מהלכין ועובדנא לא צביא נפשיהון ועיבידתא דמלכא ליתיהון עבדין. וכד חזיין לנא רקקין בארעא וחזיין לנא כמידעם מסאב. וכד אנחנא נפקין למימר ולמשמע ולמעבד בעיבידתיה דמלכא מנהון סלקין בשורין ופרסין גידרין ועלין בחדרין ונפקין בחצופין. וכד אנחנא רהטין מתפוס יתהון מהדרין וקיימין מברקין עיניהון וחרקין שיניהון ומבטשין רגליהון ומבהלין יתהון ולית אנחנא יכלין למתפש יתהון. מן בנתיהון לא יהבין לנא ומן בנאתנא לא נסבין להון ומן דדבר מנהון למעבד עיבידתיה דמלכא מפיק ליומא בשיהי פיהי. ויומא דאינון צביין למזבן מננא אמרין לנא יומא שריא הוא ויומא דאנחנא צביין למזבן מינהון אסרין עלינן שווקין ואמרין לנא יומא אסירא הוא.

בשעתא קדמיתא אמרין שמע קרינן בתינינא צלוי מצלינן בתליתיתא אמרין לחמא אכלינן ברביעיתא אמרין לאלהא דבשמיא מברכינן דיהב לנא לחמא ומיא בחמישיתא נפקין ובשתיתא תייבין ובשביעיתא נשיהון נפקן לאפיהון ואמרין אייתיאו גרסווא דעקת לכון בעיבידתא דמלכא רשיעא. עלין לבית כנישתהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון ולייטין למלכנא ותברין לשלטננא ואמרין הדין הוא יומא דנח ביה אלהא רבא.

נידתהון לשבעא יומין ונפקן נשיהון בפלגות ליליא ומסאבן ית מיא. לתמניא יומין גזרין ית ערלת בניהון ולא חייסין עליהון ואמרין דניהוי שנין מן בני עממיא. לתלתין יומין קריין ירחא ואמרין חד חסר וחד מלא.

בירח ניסן תמניא יומין טבין עבדין ביה ועבדין הדליקה ומרבותא וגרפין חמיעא מן קדם פטירא ואמרין דין דאתפרקן ביה אבהתנא מן מצרים וקריין יתיה יומא דפסחא. עלין לבית כנישתא דילהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון ואמרין כהדין דמתגריף חמיעא מן קדם פטירא הכדין תתגריף מלכותא רשיעיתא מביננא וכן יתעביד לנא פורקנא מן מלכא טפשא הדין.

בירח סיון תרין יומין טבין עבדן ביה עלין לבי כנשתין קריין קרית שמע ומצליין קריין באורייתא ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא וקריין יתיה יומא דעצרתא. וסלקין לאיגר בית אלההון ושדיין חזורי ומלקטין יתהון ואמרין היכמה דמתלקטין חזורי הכדין יתלקטון בניהון מן ביננא. ואמרין דין הוא דאתיהיבת אוריתא לאבהתנא על טורא דסיני.

לעידן בעידן ריש שתא קורין חד בתשרי עלין לבי כנשתהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא ותקעין בחצוצרתא ואמרין על יומא דדוכרן אבהתנא קדם אבונן דבשמיא דכרנא דילנא יעול לטב ודבעלי דבבנא יעול לביש ומריר.

בתשעה ביה נכסן חיון ואווזין ואכלין ושתין ומתפנקין אינון נשיהון בניהון ובנתיהון.

בעסרא ביה קריין יתיה צומא רבא וציימין אינון נשיהון בניהון ובנתיהון ואף בני בניהון ציימין ומעיקין יתהון ולא חייסין עליהון. ואמרין יומא הדין מתכפרין חובנא חובוי דילנא מתכנשין ומיתוספין על חובי בעלי דבבנא. ועלין לבי כנישתהון וקריין בסיפריהון ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא ואמרין הכדין תתכפר הדין מלכותא מן עלמא ובעיין רחמי ומחננין דימות מלכא ויתבר שלטניה.

בחמשא עסרא ביה מטללין מטלין אגר בתיהון ונפקין לבוסתננא ומשמטין לולבננא וקטפין אתרוגנא ומפשיחין חולפנא וחרבין ועיקריהון סוגיהון ולא חייסין ועבדין להון הושענא ואמרין כמידעם דעבד מלכא בני סדרי אנחנא עבדין ועלין לבי כנישתא ומצליין וחדיין והדרין בהושענא ושוררין ומרקדין היך גדיין ולא ידעינן אין מילט לייטין לנא אי ברכא מברכין לנא. וקריין יתיה חגא דמטללתא ולא עבדין עיבידתא דמלכא אמרין לנא יומא אסירא לן ומפקין ליה לשתא בשיהי פיהי דלא יעבדו ביד עיבידתא דמלכא.

לחמשין שנין קריין יובילא. לשבע שנין קריין שמיטה. לתרין עשר ירחין קריין שתא. לתלתין יומין קריין ירחא ועבדין יומא טבא.

לשבעא יומין קריין שבתא ועבדין ליה יומא דניחא מרי מלכא.

כד הוה מלכותהון קיימא עליהון קם עליהון מלכא דוד הוה שמיה. מחשב עלנא מחשבין בישין ובעא לשיצאה יתנא ולאובדנא מן עלמא. תרתין פטימין קטל יתנא וחד שבק ודשבק לעבדין כביש יתיה. דהכין כתיב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה.

ובתרוהי קם מלכא חד מן מלכנא דהוה נבוכדנצר שמיה סלק עליהון ואחריב בית מקדשיהון ובז קרתהון ואייתי יתהון בגלותא. ומן רוחיהון רמתא ועד כען לא שבקון ואמרין בני אבהתנא אנחנא דמן עלמא למלכיא לית אנחנא פלחין וסגדן לשלטוניא לית אנחנא משתמעין. ולכל אתר ואתר איגרתהון אזלין ומטיין למבעי רחמין קדם אלהא וימות מלכא ויתבר שולטננא ולית אנחנא ידעין.

וכד נחתו אבהתהון למצרים לא נחתו תמן אלא בשבעין נפשן וכד סליקו מתמן סליקו בשיתין ריבוא.

והשתא דאיתיהון בגלותא לית להון מידעם ואמרין בני חסידין וטבין אנחנא דמן עלמא ולית מסכינין וסוחרין כוותהון בעלמא. ועמא הדין ביני קרייתא מבדר מנהון מזבנין קירא ומנהון תליין בוצין כל דמזבנין בעושקא מזבנין וכל דמזבנין בשויא מזבנין.

והשתא אין צבי מרי מלכא אתן עשרא אלפין ככרי כספא מן בית גנזי דילי לבית גנזי דילך מטול דבנימוסי מלכא לא מהלכין ועיבידתיה דמלכא לא עבדין ולמרי מלכא לא ישוי למשבק יתהון בחיי.

(ט) אלא אין על מלכא שפר יכתב כתבא למובדא יתהון ועשרת אלפין ככרין דכסף אתקול על ידוי עבדי עיבידתא למתייא לבי גנזי דמלכא ומן כל מאני שיתין רבוון דסלקן אבהתהון מן שעבודהון דמצראי.

(י) ואעבר מלכא ית עזקתיה מעילוי ידיה ויהב יתה להמן בר המדתא אגגיא מעיקהון דיהודאי.

(יא) ואמר מלכא להמן כספא יהיב לך ועמא למעבד ביה מה דשפר עינך. ואת מלכא אחשורוש לא היך זבונא ולא היך מזביננא. זבונא יהב דהבונא ומזביננא שקיל דהבונא. את לא זבונא ולא מזביננא דיהבת עזקך להמן ואמרת ליה כספא יהיב לך ועמא למעבד ביה כשפר בעינך. עלך איתקיים כתבא נזם זהב באף חזיר קדשי דדהבא בנחירא דחזירא. כמה דלא שפירן קדשי לחזירה כדין לא יאי לך מלכותא ואת דמי לאיתתא שפירא וסרת טעמא.

(יב) ואתקרון ספרוי דמלכא בירחא קדמאה בתלת עשר ביה דהוא ירח ניסן ואיכתב כל מה דפקיד המן על יהודאי על יקירוי דמלכא ועל רברבנוי דאית בכל מדינתא ומדינתא ועל כל שלטנוי דעמא ודעמא מדינתא ומדינתא היך כתבא ועמא ועמא היך לישניה בשמיה דמלכא אחשורוש אכתב ואיחתם בעזקתיה דמלכא.

(יג) ואשתדרן איגרתא בידוי דרהטיא לכולהון מדינתא דמלכא אחשורוש לשיציא ולמקטול ולמובדא ית כל יהודאי מן טליא ועד סבי וטפליא ונשיא ביומא חד בתלת עסר יומין לירחא דתרי עסר דהוא ירח אדר ואוף בתיהון בזו.

(יד) ואיתפשר כתבא ואסתמת מלתא לכל מדינתא ומדינתא איתגלי לכל עממיא דיהוון איטימוס עתידין ליומא הדין.

על כל דין למודעא יתך במידה לא בטיל אתון חזון אחוי דיוסף על דזבנוי לארע נכראתא בני בניהון אזדבנו לארע נכראתא. ובנימין לא אשתתף עם אחוי מטול נפקו מבני בנוהי פרקין לישראל הוא מרדכי ואסתר.

(טו) ורהטיא נפקו טרידין ודחיפין במילתיה דמלכא ודיטגמא איתפרסמת בשושן בירתא ומלכא והמן יתיבו למיכל ולמשתי וקרתא דשושן הות בכיא.