ביאור:אסתר ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ג ג: "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג ג.


מדוע מרדכי סרב לציית לפקודת המלך?[עריכה]

בפסוק הקודם ראינו שהמן הודיע לכל נכבדי המלך, בזמן ביצוע תפקידם הרשמי בשער המלך, שהם חייבים להשתחוות לו "כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ג ב). המן פירסם פקודה זו כעדות שמיעה על ידי עד אחד בלבד. המלך לא יצא ופקד, הפקודה לא נכתבה בספר דברי הימים (ביאור:אסתר ב כג), לא נכתבה בספרים לכל מדינות המלך (ביאור:אסתר א כב), לא נחתמה בטבעת המלך ולא פורסמה על ידי שבעת סריסי המלך (ביאור:אסתר א י). המן עצמו הודיע בשם המלך את אשר ציווה לו. בפקודת המלך הועלה המן מעל כל השרים אשר איתו בלבד (ביאור:אסתר ג א), ואילו עבדי המלך אינם מוזכרים בהעלאתו. עבדי המלך חשבו שזו היתה פקודת המלך, אבל מרדכי הבין, או ידע בעזרת מצותתים בארמון, שהפקודה הזו לא אושרה על ידי המלך, וביצועה הוא התנדבותי בלבד.

כאשר מרדכי ראה שהמן אינו מתלונן למלך, הוא הבין שהמן אינו יכול להתלונן למלך, כיון שהפקודה לא היתה בעלת תוקף חוקי. למעשה, עבר המן עבירה חמורה של התחזות בשם המלך, שהיא יותר חמורה מעבירתו של מרדכי בסרובו. המן חשש שהמלך אישר בסתר זכויות יתר ליהודים; לדוגמא: ששת הפרסים שעזרו לדריוש במרד נגד המג – היו חופשיים להופיע לפני המלך לא קרואים (הרודוטוס ספר ג 84). כדי לפתור את בעייתו, המן היה חייב לשאול בעקיפין, האם נתן המלך פטור מחוקי המלך לעם מפוזר אחד (ביאור:אסתר ג ח). כאשר המלך לא הגיב, המשיך המן בהצעתו לאבדם. מעניין שנכבדי המלך בשער התלוננו להמן אבל לא דיווחו למלך, בהנחה שאם המן היה רוצה, הוא יכול לדווח למלך בעצמו. לעומת זאת בהמשך, לאחר תליית המן, ביום הפור, מישהו מעבדי המלך מצא לנכון לומר דבר שטנה נגד אסתר, שהרגה את בני המן בחוסר כבוד וללא רשות המלך (ביאור:אסתר ט יא).

מרדכי חשש שהיהודים יתבוללו כשם שעשרת השבטים אבדו. מרדכי רצה להרגיז את המן, לדחוף אותו ליאוש, לגרום לו לנסות לפגוע בכל היהודים, להביא ישועה, לעשות חג חדש לילדים ומבוגרים, ולהכריח את היהודים לקבל את התורה. ואכן תוכניתו של מרדכי הצליחה בזכות חוכמתו. ואנו צריכים לקרוא את הסיפור וללמוד ממנו.

מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ[עריכה]

נכבדי המלך היו בטוחים שזו מצוות המלך ולא מצוות המן ללא אישור המלך.
מרדכי ידע שפקודת המן אינה חוקית, אולם לפי החוק חייב אדם לכבד את החוק אפילו אם הוא חושד שהחוק אינו חוקי, כי ביזוי פקודת המלך היא עבירה חמורה של ביזוי המלך.

נכבדי המלך בשער המלך, ולא עבדים נמוכי דרגה, שאלו את מרדכי לפשר מעשיו. כאשר מרדכי ענה להם, הם מיד דיווחו להמן, כלומר חלק מהשואלים עבדו בשרותו של המן והתאמצו להביא הסבר להמן, כשם שדלילה חקרה את שמשון יום יום (שופטים טז טז) לפי דרישת סרני פלשתים. עבדי המלך הכירו בעובדה שקיים מאבק של חיים ומוות בין המן ומרדכי, ושמרדכי לא מראה סימני פחד. המן איפשר לנאמניו לבוא במגע עם אויבו, ולמעשה איפשר לאוהביו להפוך לסוכנים כפולים, העובדים בשרות מרדכי, כדי להציל את חייהם במידה ומרדכי ינצח.

לקחים ממגילת אסתר[עריכה]

מרדכי הרגיז את המן והשפיל אותו, וכך סיכן את חייו ואת חיי כל עם ישראל.
מרדכי בחר:

  • להרגיז את המן מיד בעליתו לגדולה, לפני שהמן יתחזק ויאסוף אנשים נאמנים לו, ולפני שהמן ירעיל את מוחו של המלך נגד היהודים.
הרבה פעמים מנהיגי עמינו מחכים, שותקים ומקווים שהצרה תעבור מעצמה, במקום לקחת סיכון ולחשוף את האויבים בתחילת דרכם.
  • לפגוע בכבודו של המן. המטרה היתה לראות האם המן יגיב בצורה הגונה, ויזמין את מרדכי לברור, או תגובה אלימה מאחורי הקלעים המראה שהוא שונא יהודים.
מערכת היחסים של המן והמלך נחשפה. רואים שהמן לא מגלה למלך את בושתו, ושהמלך לא מקבל מידע.
כבודו של המן נפגע לעייני נכבדי העיר, וכך מרדכי חשף גם את נכבדי העיר הנאמנים להמן ועושי דברו.
  • לשמר בקפדנות על כבוד המלך.
מרדכי הכין את הקרקע כאשר הוא הציל את חיי המלך מבוגדים.
מרדכי העניק למלך את אסתר, כמשקל נגד לדברי שטנה נגד היהודים.
  • להכין אנשים מתאימים להחליף את האויבים המודחים, ולא להשאיר תפקידים חשובים ריקים.
חשוב להגן על המלך ולספק לו הצלחות והישגים.
חשוב לבצע את המהפך מאחורי הקלעים, ולמנוע ממהעם ונכבדיו להבין מה באמת קרה.


מקורות[עריכה]

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014