ביאור:אסתר א י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר א י: "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -"

תרגום ויקיטקסט: ביום השביעי של המשתה השני, כאשר לב המלך היה טוב ביין (שיכור קלות), פנה המלך אל שבעת הסריסים המשרתים הקרובים אליו - מהומן, בזתא, חרבונא, בגתא, אבגתא, זתר וכרכס - וציווה עליהם -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א י.


כטוב לב המלך ביין[עריכה]

מקובל לחשוב שהמלך היה שתיין שיכור, הן הרי כתוב (אסתר א ז): "וְיֵין מַלְכוּת רָב, כְּיַד הַמֶּלֶךְ", המלך שתה עם המן (ביאור:אסתר ג טו) ואסתר הזמינה את המלך והמן למשתה היין (ביאור:אסתר ז ב). אולם כתוב "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת", כלומר: כחוק ובמידה סבירה. כתוב: "כטוב לב המלך ביין", ולא כתוב "בשכרותו" (בניגוד לנוח (בראשית ט כא): "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר" או לוט (בראשית יט לג): "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן,.. וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ").

בנוסף, אפילו לאחר משתה היין אצל אסתר, המלך לא נרדם כנוח או לוט, הקריאו לו מספר דברי הימים, הוא הבין את המסופר לו, שאל את משרתיו מה נעשה למרדכי, ושאל שאלה נאה מאוד (אסתר ו ו): "מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ". המלך לא סבל מכאבי ראש של שתיינים מכורים, וניתן להבין שהמלך לא איבד את יכולת השיפוט שלו לאחר שתיה כמנהגו.

רשימת סריסי המלך[עריכה]

כנהוג בתורה, החשוב מופיע ראשון ברשימה, (בראשית כה ט): "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו", (בראשית לא ד): "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה". בשלב זה "חרבונא" מופיע שלישי, אולם בהמשך חרבונה פותח ומדבר ראשון ללא רשות, דבר המעיד על דרגתו הנכבדה (ביאור:אסתר ז ט).

מדוע טרחה המגילה לציין את שמותיהם של שבעת הסריסים?[עריכה]

1. לפחות אחד מהסריסים - חרבונא - נזכר בהמשך המגילה: (אסתר ז ט): "ויאמר חרבונה , אחד מן הסריסים לפני המלך: 'גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה' ויאמר המלך תלהו עליו". איך הוא ידע? - כנראה שאותם שבעת הסריסים היו ביחידה המיוחדת שתפקידה לזמן אח"מים אל המלך: הם נשלחו להזמין את ושתי (בפסוק שלנו), והם אלו שבאו להבהיל את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר (בפרק ו), ושם ראה חרבונה את העץ (ראו וגם חרבונה זכור לטוב ).

2. ויש אומרים, ששמותיהם של שבעת הסריסים מסמלים את שבעת כוכבי הלכת - ראו מגילת אסתרונומיה / פרופ' מאיר דנינו].

הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ[עריכה]

אותם סריסים, שהיו שומרי ראשו האישיים של המלך, היו גם משרתיו. "הֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ" שניתן לאסתר (אסתר ד ה) אינו מופיע ברשימה. או שהוא עדין לא היה סריס המלך, או שלא כל סריסי המלך נשלחו להביא את המלכה.

הסריסים הללו היו גם שומרי ראשו של המלך והיו איתו כל הזמן. המלך "אָמַר לִמְהוּמָן ..." כלומר המלך לא היה צריך לצעוק להם, או לשלוח להביא אותם. המלך אמר למהומן, שהיה מספיק קרוב למלך כדי לשמוע את המלך בזמן המשתה, ההמולה והרעש. כך ניתן להסיק, שסריסי המלך נמצאו קרוב מספיק למלך ושמעו את כל שיחות המלך עם שריו.