ביאור:אסתר א יט
אסתר א יט: "- אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר: אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה."
תרגום ויקיטקסט: - "זה הפתרון שאני מציע", אמר ממוכן, "אם הוא טוב בעיני המלך: ייצא מלפניו דבר-מלכות - חוק שמטרתו לדאוג לרווחת הממלכה. חוק זה ייכתב בספר הדתות (החוקים) של פרס ומדי, ויהיה חוק קבוע שלא יוכלו לעבור עליו: כל מלכה אשר, כמו ושתי, לא תבוא לפני המלך אחשוורוש לפי דרישתו - תפוטר, והמלך ייתן את מלכותה לרעותה (לאישה אחרת) הטובה (המכבדת את המלך) יותר ממנה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א יט.
דקויות[עריכה]
דבר מלכות[עריכה]
בהלכה היהודית, יש מעמד מיוחד ל"דבר המלכות". למלך מותר לשפוט ולהעניש בניגוד להלכה הרגילה, על-מנת לגדור פרצות: (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ג י): "כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה או בלא התראה אפילו בעד אחד או שונא שהרג בשגגה יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה והורג רבים ביום אחד ותולה ומניחן תלויים ימים רבים להטיל אימה ולשבר יד רשעי העולם".
מסתבר שגם במלכות פרס היה עיקרון דומה. למלך היה מותר להוציא "דבר מלכות" המתגבר על החוקים הרגילים, במטרה לגדור פרצות. ממוכן טען שהעוון של ושתי הוא בעיה כלל-ממלכתית, ולכן העוון הזה מצדיק להוציא "דבר מלכות" - חוק מלכותי חדש, מעין "חוק לשעת חירום".
אשר לא תבוא ושתי[עריכה]
1. מקובל לפרש שהמשפט מציין את עונשה של ושתי: מכיון שהיא לא באה, מעכשו והלאה אסור לה לבוא למלך. ושתי קבעה את עונשה. עונשה דומה לשל מיכל בת שאול: אחרי שמיכל ביזתה את דוד המלך, דוד לא בא עוד אליה, ולכן, (שמואל ב ו כג): "וּלְמִיכַל, בַּת שָׁאוּל, לֹא הָיָה לָהּ, יָלֶד עַד, יוֹם מוֹתָהּ".
2. אולם, כיוון שהדבר נכתב בספר החוקים ("דתי פרס ומדי"), מסתבר שמדובר בחוק כללי יותר, ולא רק תגובה לאירוע חד-פעמי. לכן נראה לי שהמשפט מתאר אירוע עתידי: כל מלכה שתתנהג כמו ושתי ולא תבוא אל המלך - תפוטר (אראל סגל-הלוי).
מי זו "רעותה הטובה ממנה"?[עריכה]
הַטּוֹבָה - טובה במה?
- טובה למלך באהבה, ציתנות, ומסירות? למלך היה אוצר של נערות בהרמונו, והוא הזמין אותן כרצונו. לא נראה שכדי לספק את צרכיו המיניים המלך היה זקוק לאישה אחת, ולכן לאחר נישואיו לאסתר הוא חידש את התחרות בשנית, ואסתר המלכה לא הוזמנה 30 ימים.
- טובה - כנראה מכוון לאישה שמביאה כבוד ויחוס, הסכמי שלום עם מעצמות אחרות, וילדיה יראו עצמם זכאים למלכות בתוקף יחוסם. כמובן ממוכן לא היה יכול להציע למלך לקחת נערה פחותה מוושתי. בהמשך נערי המלך השמיטו את הדרישה הזאת ורק הציעו למלך לבחור נערה טובה בעינייו.
לִרְעוּתָהּ - ממוכן הגביל את המלכה החדשה להיות מקבוצת החברות של ושתי (שופטים יא לח): "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ", כלומר נערות בעלות יחוס גבוה כמוה ויותר. אולם לאחר כיבוש ממלכת בבל ומצרים לא נשארו משפחות מיוחסות אלא רק מלכים מקומיים שהובאו כאסירים לבבל וילדיהם הנכבדים שרתו את אחשורוש בשער המלך.
מקורות[עריכה]
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014