ביאור:אסתר א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר א א: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה:"

תרגום ויקיטקסט: סיפור המגילה היה בימי אחשוורוש. וכיוון שהיו כמה מלכים בשם זה, נדגיש שהכוונה לאותו אחשוורוש שהיה מולך מהודו ועד כוש, על 127 מדינות.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א א.

מיהו אחשוורוש של מגילת אסתר?[עריכה]

ראו ויקיפדיה, ערך אחשוורוש.

לביאור הכרונולוגי של מלכי מדי ופרס, ראו גם ביאור:דניאל ז ה.

בפסוק הבא נכתב "בַּיָּמִים הָהֵם", כלומר בעבר. וכאן כתוב "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ", וכידוע היה מספר מלכים שנקראו אחשורוש, לכן הכתוב מנסה לרמוז מי הוא מכל המלכים הללו.

המלך מלך "מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ", ויש מידע היסטורי מתי היה מלך ששלט מהודו ועד כוש במשך לפחות 9 שנים, כי כתוב (אסתר ג ז): "בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר". וגם אז המלך שלט (אסתר ח ט): "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה".

המילה "וְעַד" דו משמעית: האם זה כולל את תחום הודו ואת כוש, או רק 'עד גבול' הודו וכוש ולא כולל את הודו וכוש? אולם בפסוק (אסתר ד ב): "וַיָּבוֹא, עַד לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ: כִּי אֵין לָבוֹא אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ", ברור שכאשר הפרוש הוא 'עד גבול' הכותב הוסיף "לִפְנֵי", מכאן שהודו וכוש כלולות.

הירודוטוס מציין "ההודים אשר המונם הוא הגדול ביותר בין כל בני האדם אשר אנחנו יודעים הם שלמו מס גדול מכולם, שלש מאות וששים ככר עפרות זהב. זה המחוז העשרים." גם "הכושים הגובלים במצרים, אשר לכד אותם קמביסיס" הביאו מתנות, (הרודוטוס, ספר ג, 94), כלומר הודו וכוש כלולות בתקופת דריוויש.

בהמשך אנו רואים שהמן הציע הצעה שאפשר לפרשה כשוחד או כתוכנית מס, והרודוטוס מציין "כי כאשר מלך כורש ואחריו קמביסיס, לא היה שום חוק קבוע בדבר מסים, כי אם הביאו מתנות" (הרודוטוס, ספר ג, 89). כלומר, זו התקופה בה התחילו במסים מסודרים מהמחוזות, ועם אחד מפוזר בכל המחוזות עדיין לא משתתף בתשלום מס או מתנות.

הגדרת מדינה[עריכה]

בלשון ימינו מדינה כוללת ארץ שלמה, אבל בזמנם מדינה היתה רק עיר בצורה. לעיר כזאת היה מלך וכפרים מסביב שהיו בטריטוריה של העיר. כך היה גם בימי יהושע בן-נון: בארץ כנען היו שלושים ואחד מלכים. איך היו בארץ כזו קטנה כל כך הרבה מלכים? אלא שכל מלך שלט רק על עיר אחת בצורה שמסביבה היו כפרים המספקים לעיר את יבולם. וכן כתב הגאון מווילנה על אסתר א א: "מדינה היא עיר גדולה מאוד, עיר מלוכה. וזהו שאמרו חז"ל (מגילה): בשלמא מדינה היינו מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והיינו עיר גדולה ומוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אך לכל עיר גדולה ומלוכה יש כמה עיירות פרזים ששייכים אליו, וזהו 'מדינה'."

בהמשך כותב הגאון מווילנה על אסתר א ב: ""שושן הבירה" – פירוש, חוזק גדול אשר בעיר מלוכה, למושב שרים ומלכים וקציני עם, כמו 'ציון' ו'ירושלים'". (ציון הוא החוזק של ירושלים; בציון ישבו השרים, ובירושלים שאר העם (הגאון מווילנה על ישעיהו א ט). וכמו שכתוב (דניאל ח ב): "ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה", פירוש: 'עילם' היא עיר המלוכה עצמה, ו'שושן' הוא החוזק אשר בתוכה. ועיין בציור בהערות שרואים שם את עיר שושן (שהיא "עילם המדינה", עיר המלוכה), ואת שושן הבירה.

ולהבין יותר את כוונת הגר"א, נביא מספר היסטוריה "זיכרונות לבית דוד" תיאור על עיר נבוכדנאצר, בבל: "והעיר בבל גדלה ועצמה בימי נבוכדנאצר, והקיפה ששים וארבעה מיל, והנהר עובר בה מקרן צפונית מערבית לקרן דרומית מזרחית, וחומות אבנים עם שערים ומעלות לשני עברי הנהר. ובתווך היתה עיר המלך, הבנויה גם היא משני עברי הנהר, והיא מלאה ארמונות גדולים והיכלי חמדה למלך ולנשיו ולכל השרים הקרובים למלכות. מסביב לעיר המלך שלוש חומות גבוהות (זהו הבירה). מחוץ לחומות ההם נבנו חלקי העיר האחרים, הכוללים את הכפרים והעיירות אשר בקרבתה. מספר תושבי העיר היה אז כמאתיים ריבוא, וסביבה חומה בצורה, מאתיים אמה גובהה ורחבה חמישים אמה".

מקורות[עריכה]

הרודוטוס, כתבי הרודוטוס – בתרגום ד"ר אלכסנדר שור, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תרצ"ה.

I Sendowski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011