ביאור:מלכי פרס בתנ"ך

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בתנ"ך נזכרו כמה מלכים פרסיים, וכדי להבין את הרקע לאירועי התנ"ך ראוי לברר את סדר הזמנים ביניהם. נבדוק קודם-כל את השמות והיכן הם נזכרים.

שמות ומקורות[עריכה]

א. כורש[עריכה]

כורש נזכר כבר בנבואות ישעיהו , כמלך שיכבוש גויים ומלכים, ויסייע לבניין ירושלים,  (ישעיהו מד כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַים תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד";  (ישעיהו מה א): "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ, לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ, לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ".

כורש נזכר כמה פעמים גם בספר דניאל . דניאל גלה לבבל כשהיה נער, עוד בימי המלך יהויכין. הוא ראה את סופה של מלכות בבל בימי בלשצר, וחי גם בימי מלכי פרס,  (דניאל א כא): "וַיְהִי דָּנִיֵּאל עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ", דניאל ו כט: "וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פרסיא[פָּרְסָאָה]",  (דניאל י א): "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל...".

בספר דברי הימים מסופר, שמייד לאחר שעלה לשלטון, נתן כורש רשות לבנות את המקדש, (דברי הימים ב לו כב): "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ, הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל"( פירוט ).

הצהרה זו נזכרת גם בספר עזרא, שם נזכר גם שכורש הוציא את כלי בית ה' שגלו בימי מלך בבל, (עזרא א ח): "וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה". לאחר הצהרת כורש, עלו ליהודה עשרות אלפי יהודים, בהנהגת זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק, והם התחילו לבנות את המקדש, (עזרא ג ז): "וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים, לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם". בהמשך (עזרא ד) מסופר שצרי יהודה ובנימין רצו להשתתף בבניין, אבל ראשי יהודה סירבו, וכתוצאה מכך הצרים ניסו לשבש את הבניה ע"י פניה לשלטונות הפרסיים. הדבר התחיל כבר בימי כורש, ונמשך בימי המלכים שאחריו,  (עזרא ד ה): "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם, כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.".

ב. דריוש[עריכה]

מלך בשם דריוש המדי נזכר בספר דניאל . הוא קיבל את המלכות בגיל 62, מייד לאחר נפילת בבל בימי בלשצר (דניאל ו א): "וְדָרְיָוֶשׁ מדיא[מָדָאָה] קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין. שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין דִּי להון בְּכָל מַלְכוּתָא". מסופר שם, ששריו רצו לפגוע בדניאל ולמנוע ממנו להתפלל, אך מזימתם נכשלה והמלך דריוש חלק לו כבוד. לאחר מכן נאמר שדניאל הצליח במלכותו וגם במלכות כורש הפרסי, (דניאל ו כט): "וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פרסיא[פָּרְסָאָה]". בהמשך ספר דניאל נזכר דריוש בן אחשורוש מזרע מדי, אשר המלך על בבל, (דניאל ט א): "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים".  הוא נזכר גם ב (דניאל יא א): "וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ".

דריוש המלך נזכר גם בספר חגי - כל הספר מתרחש בשנה השניה לדריוש המלך; בזמנו התחדשה עבודת בית המקדש השני, (חגי א א): "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ... הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל...". וכן חגי א טו, חגי ב י.   גם חלקים גדולים מספר זכריה היו בזמן דריוש המלך, (זכריה א א): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר", וכן זכריה א ז, (זכריה ז א): "וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו". 

דריוש מלך פרס נזכר פעמים רבות בספר עזרא . מסופר שם, שבימי כורש ניסו צרי יהודה ובנימין לבטל את בניין המקדש, ומזימתם נמשכה עד ימי דריוש, (עזרא ד ה): "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם, כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.". עבודת בית המקדש בטלה עד השנה השניה לדריוש, (עזרא ד כד): "בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס", ואז התנבאו חגי וזכריה ועודדו את היהודים להמשיך בבניה, (עזרא ה א): "וְהִתְנַבִּי חַגַּי נביאה[נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַר עִדּוֹא נביאיא[נְבִיַּיָּא] עַל יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן". לאחר חליפת-מכתבים עם שרי דריוש, הורה דריוש לפתוח את הארכיון בבבל, (עזרא ו א): "בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל", גילה מחדש את הצהרת כורש, ואישר ליהודים להמשיך בבניית המקדש, בהתאם לרשיון שניתן להם מטעם שלושה מלכים: כורש, דריוש, וארתחשסתא, (עזרא ו יד): "וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נביאה[נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא, וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל, וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ, וְדָרְיָוֶשׁ, וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס".  בניית המקדש הסתיימה תוך ארבע שנים, בשנת שש לדריוש, (עזרא ו טו): "וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר, דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא".

דריוש הפרסי נזכר גם ב (נחמיה יב כב): "הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת וְהַכֹּהֲנִים עַל מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי".

ג. אחשורוש[עריכה]

אחשורוש הוא כידוע המלך של מגילת אסתר(אסתר א א): "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה". מחוץ למגילה, נזכר שם זה עוד פעמיים:

בספר דניאל , כאביו של דריווש המדי, (דניאל ט א): "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים";

ובספר עזרא , כאחד המלכים שבזמנם בטלה עבודת המקדש, (עזרא ד ו): "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים. ובימי ארתחששתא ...".

ד. ארתחשסתא[עריכה]

ארתחשסתא (או ארתחששתא בשין שמאלית) נזכר פעמים רבות בספרי עזרא ונחמיה.

בתחילת ספר עזרא (א-ו, תקופת זרובבל ויהושע), נזכר ארתחשסתא כאחד המלכים שבימיהם הצליחו צרי יהודה ובנימין לעכב את בניין המקדש,  עזרא ד ז: (עזרא ד ז): "וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָותָיו עַל ארתחששתא[אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מֶלֶךְ פָּרָס...", (עזרא ד כג): "אֱדַיִן מִן דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי ארתחששתא[אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מַלְכָּא קֱרִי קֳדָם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל יְהוּדָיֵא, וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל".   לעומת זאת, בהמשך מסופר, ששבי יהודה דווקא הצליחו לבנות את המקדש ברשיון שניתן להם מטעם כורש, דריווש, וארתחשסתא, (עזרא ו יד): "וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נביאה[נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס".

בהמשך ספר עזרא (ז-י), נאמר, (עזרא ז א): "וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס, עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה...". נראה שמדובר כאן בתקופה אחרת: מנהיגי העם כבר אינם זרובבל ויהושע, אלא עזרא ונחמיה. (עזרא ז ז): "וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וְהַנְּתִינִים אֶל יְרוּשָׁלָים בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ", (עזרא ז יא): "וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מצות ה' וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל...", (עזרא ח א): "וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם וְהִתְיַחְשָׂם הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל", (נחמיה ב א): "וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו",  (נחמיה ה יד): "גַּם מִיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה אֹתִי לִהְיוֹת פֶּחָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲנִי וְאַחַי לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי",  (נחמיה יג ו): "וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלָים כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ". התקופה המתוארת שם היא בין שנת 7 לבין שנת 32 לארתחשסתא.


סדר מלכי פרס לפי המסורת[עריכה]

לחכמי ישראל ישנן שיטות שונות בסדר מלכי פרס.

שיטת רש"י ומצודת דוד[עריכה]

היו רק ארבעה מלכים למלכי מדי ופרס מאז חורבן מלכות בבל. (וכן הוא בסדר עולם רבא) והמלך ארתחששתא שמוזכר בעזרא ד אחרי כורש הוא כורש. (רש"י עזרא ד ז) והמלך ארחששתא שמוזכר בעזרא ז אחרי דריוש הפרסי הוא דריוש הפרסי. (רש"י עזרא ז א) ארתחששתא הוא שם לכל מלכי פרס כמו פרעה למלכי מצרים, ואבימלך למלכי פלישתים.

דברי רש"י והמצודות מבוססים על הגמרא ב ראש השנה ג ב שאומרת שדרויש הפרסי הוא ארתחששתא, ונקרא ארתחששתא על שם מלכותו. ורש"י למד שגם כורש נקרא ארתחששתא על שם מלכותו.

לפי דבריהם יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים.
דריוש הפרסי, י"א שהיה בן אסתר. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל, והמוזכר בנחמיה ב מלך 34 שנים עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.

שיטת רבי משה כהן[עריכה]

האבן עזרא בדניאל בדניאל יא ב' מביא את דעת רבי משה כהן הספרדי שסובר כפשוטו של מקרא שהיו ששה מלכין למלכי מדי ופרס אחרי חורבן מלכות בבל.

לפי דבריו יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים. הוא לא הרשה לבנות את בית המקדש, בגלל מה ששלחו לו צרי יהודה ובנימין שאם היהודים יבנו את בית המקדש הם ימרדו בו.
ארתחששתא הראשון. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד. מלך כמה חודשים. חייבים לומר שמלך רק כמה חודשים, כיון שה-70 שנה של גלות בבל נגמרו בשנת שתיים לדריוש הפרסי, ואם הוא מלך יותר משנה החשבון יצא יותר מ-70 שנה. וגם כדי שיהיה רק 52 שנה למלכי מדי ופרס.

הוא צוה לא לבנות את בית המקדש, בגלל האגרת ששלחו לו צרי יהודה ובנימין.

דריוש הפרסי, י"א שהיה בן אסתר. מלך 6 שנים. בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.
ארתחששתא השני שמלך אחרי דריוש הפרסי. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל. והמוזכר בנחמיה ב מלך 28 שנה. עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון. בתחילת מלכותו עלה עזרא הסופר מבבל.

וצ"ע, שהרי כתוב בנחמיה יג וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָלָיִם, כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ. מוכח שְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא המֶלֶךְ מלך יותר מ-28 שנים.

שיטת אבן עזרא[עריכה]

אבן עזרא עצמו סובר שהיו חמישה מלכים וארתחששתא שמוזכר כאן הוא אחשורוש ולא כורש. ומה שכתוב פסוק ז: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנוֹתָיו (= חבריו) עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן (= האגרת) כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. הוא חוזר על הפסק הקודם פסוק ו: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָלָיִם. (עיי"ש באבן עזרא שיש בו הרבה טעויות דפוס)

לפי דבריו יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים. הוא לא הרשה לבנות את בית המקדש, בגלל מה ששלחו לו צרי יהודה ובנימין שאם היהודים יבנו את בית המקדש הם ימרדו בו.
דריוש הפרסי, י"א שהיה בן אסתר. מלך 6 שנים. בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.
ארתחששתא שמלך אחרי דריוש הפרסי. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל, והמוזכר בנחמיה ב מלך 28 שנה עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון. בתחילת מלכותו עלה עזרא הסופר מבבל.

שיטת ילקוט שמעוני[עריכה]

היו רק ארבעה מלכים כדעת רש"י והמצודות. וארתחששתא המוזכר בפרק אצלנו הוא אחשורוש ולא כורש (כשיטת האבן עזרא). וארתחששתא המוזכר שמוזכר בעזרא ז' אחרי דריוש הפרסי הוא דריוש הפרסי כמבואר בגמרא ראש השנה ג ב (כשיטת רש"י)
וז"ל הילקוט שמעוני: ארתחששתא הוא אחשורוש, כל המלכות כלה נקרא ארתחששתא. ואי את מוצא מלכים לפרס אלא שלשה (כורש, אחשורוש, דריוש הפרסי), ולמדי אחד (דריוש המדי), ומלכות מדי ופרס חמשים ושתים שנה. לפי דברי הילקוט יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד.

היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה

מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים.
דריוש הפרסי, י"א שהיה בן אסתר. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל, והמוזכר בנחמיה ב מלך 34 שנים עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.

ראו גם : סדר מלכי פרס על-פי פרשני המקרא / הדר הורן, ישיבת מעלה אדומים

סדר מלכי פרס לפי המחקר[עריכה]

בתולדות פרס מוכרים כמה מלכים שנקראו כורש (Kurus), דריוש (Darayavaus), אחשורוש (Xsaya-rsa) וארתחשסתא (Artaxsaca), וזה סדרם:

  • כורש הראשון - היה מושל מחוז אנשאן בפרס, היה כפוף לאשורבניפל מלך אשור ואחריו לנבופלסר מלך בבל.
  • כנבוזי הראשון בנו - היה מושל מחוז אנשאן תחת חסות אסטיאגס מלך מדי. נשא לאישה את בת מלך מדי.
  • כורש השני בנו - מרד במלך מדי, כבש את מדי ואחר-כך את בבל, ייסד את הממלכה האחמנית, ושלט בה כ-29 שנה.
  • כנבוזי השני בנו - משל כ-8 שנים.
  • דריווש הראשון - בנו של ושתספא (היסטספס), שהיה אחשדרפן פרסי תחת כנבוזי השני. לאחר מות כנבוזי, הצליח דריוש לתפוס את השלטון, ושלט בממלכה כ-36 שנה. במקורות היוונים מסופר שניסה לכבוש את יוון אך נעצר בקרב מרתון.
  • חשיארש הראשון - בנו של דריווש הראשון ושל אטוסה בת כורש השני. משל כ-20 שנה.
  • ארתחשסתא הראשון בנו - משל כ-40 שנה.
  • דריווש השני בנו - מתואר כשליט חלש, שבימיו רבו הסכסוכים הפנימיים והמרידות של טוענים לכתר. משל כ-20 שנה.
  • ארתחשסתא השני בנו - משל כ-45 שנה.
  • ארתחשסתא השלישי בנו - משל כ-21 שנה.
  • ארתחשסתא הרביעי בנו - משל רק כשנה אחת עד שנרצח.
  • דריווש השלישי - עלה לשלטון אחרי ארתחשסתא הרביעי. היה המלך האחרון בשושלת האחמנית. בזמנו נכבשה פרס ע"י אלכסנדר מוקדון.

איזה מהם נזכרו בתנ"ך?

  • כורש שנזכר בספרי דברי-הימים ועזרא הוא בוודאי כורש השני, שכן הוא המלך שכבש את בבל ושיחרר את כל עמי האיזור מעולה. עם זאת, הנביא ישעיהו חי בימי כורש הראשון, וייתכן שזו הסיבה שהזכיר את כורש. נבואתו של ישעיהו על כורש התקיימה בימי נכדו, שגם הוא נקרא כורש.
  • דריוש הפרסי שנזכר בספרי חגי, זכריה ועזרא הוא כנראה דריווש הראשון, שחי כמה עשרות שנים אחרי כורש השני. בהתאם למסופר בספר עזרא, בניית המקדש התחילה בימי כורש (השני), ואז נעצרה, ואז התחדשה בימי דריווש הראשון.
  • דריוש המדי שנזכר בספר דניאל אינו מתאים לאף אחד מהמלכים המוכרים בשם דריווש, שכן הוא חי במקביל או לפני כורש השני. ומסתבר שהיה שליט משני שהתמנה ע"י כורש על מדינת בבל לאחר כיבושה, ושלט בה פחות משנה אחת, ולכן נעלם שמו מתולדות פרס; ראו ביאור:דניאל ו א.
  • לגבי אחשורוש שנזכר במגילת אסתר נחלקו הדעות: שמו דומה ביותר לחשיארש הראשון, אולם זמנו לפי המסורת מתאים יותר לכנבוזי השני, וחלק מהפרטים מתאימים לארתחשסתא הראשון; וצ"ע.
  • ארתחשסתא מתאים ביותר לארתחשסתא הראשון.

לעיון נוסף ראו: השנים החסרות - דיון על הפער בין מניין השנים המקובל במחקר לבין המניין של "סדר עולם".

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/prs


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-12-12.