ביאור:אסתר א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י
א
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מלך פרס, מלך תחת כורש לקראת סוף 70 השנה של גלות בבל (ראה גם עזרא ד ו, דניאל ט א) – הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא אחשורוש המפורסם הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.
ב
בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כאשר התייצבה מלכותו, כאשר דעכה ההתנגדות אליו עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה עיר המלוכה והשלטון (בעיר שושן הגדולה גרו פשוטי העם. בתוכה היה מבצר לאנשי המלוכה והשלטון, והוא שנקרא "שושן הבירה").
ג
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה סעודה גדולה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים האצילים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.
ד
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר כבוד תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, יָמִים רַבִּים המשתה נמשך זמן רב, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם חצי שנה, ששה חודשים.
ה
וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, בַּחֲצַר שהייתה לפני גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ הגינה שמסביב לביתן (ארמון) המלך.
ו
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת סוגי אריגים יקרים ששימשו כמצע למיטות עליהן ישבו (חור וכרפס הם אריגים יקרים בצבע לבן. תכלת היא אריג יקר בצבע תכלת) אָחוּז קשור, האריגים היו קשורים בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן בחבלים העשויים מפשתן (בּוּץ) וצמר צבוע באדום (ארגמן) עַל גְּלִילֵי כֶסֶף העמודים היו מחוברים לבסיסים שהיו עשויים מעיגולי כסף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ והעמודים היו משיש, מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת מיני אבנים טובות.
ז
וְהַשְׁקוֹת לאורחים ניתנה שתייה בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים כל מיני סוגי כלים, וְיֵין מַלְכוּת יין יקר של מלכים רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ ביד רחבה.
ח
וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת כהלכה, כמנהג כל אחד אֵין אֹנֵס הכרח לשתות, כִּי כֵן יִסַּד ציווה הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ הממונים שבביתו: לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ.
ט
גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, בֵּית בבית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
{ס}
.jpg)
| מגילת אסתר מסורתית ו"אצבע" לסיוע בקריאה |
י
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס - שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -
יא
לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת כאשר היא מקושטת בכתר לראשה, לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.
יב
וַתְּמָאֵן סירבה הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר בפקודת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים, וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד כעס כלפי חוץ וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ מבפנים.
יג
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים היסטוריונים או אסטרולוגים, כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ נהוג להביא את בעיות המלך לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.
יד
וְהַקָּרֹב אֵלָיו והחכמים הקרובים אליו היו: כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, אַדְמָתָא, תַרְשִׁישׁ, מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן, שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת בשורה הראשונה בטקסי המלכות.
טו
כְּדָת כדין מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים שהוא מסר להעביר לה על ידי הסריסים.
{ס}
טז וַיֹּאמֶר (מומכן) מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים:
"לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה חטאה, קלקלה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, כִּי אלא עַל כָּל הַשָּׂרִים החשובים וְעַל כָּל הָעַמִּים הפשוטים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.יז כִּי יֵצֵא כי כאשר יתפרסם דְבַר הַמַּלְכָּה המעשה שאירע עם המלכה עַל כָּל הַנָּשִׁים לכל הנשים הפשוטות לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן, בְּאָמְרָם: 'הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה'.יח וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי החשובות אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ לעשות לכל שרי המלך כמו שושתי עשתה, וּכְדַי ויהיה מספיק בִּזָּיוֹן וָקָצֶף שיש לכעוס עליו.יט אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר גזירת מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר, אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ ואת מעמדה כמלכה יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.כ וְנִשְׁמַע פִּתְגָם צו, פקודה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא, וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן."
כא
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן.
כב
וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ, אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ, לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר שולט בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ ואם אשתו מעם אחר, היא חייבת לדבר בשפתו.
{פ}
ביאור:אסתר · א · >>
| הבהרה: | |
|---|---|
|
הערות
- ניתן למצא במגילת אסתר תקבולת לכל אורכה. ראו תרשים מאת פרופ' יונתן גרוסמן והרב ד"ר שוקי רייס. להלן תמצית הדברים המלווים את התרשים:
לקראת סיום המגילה מתאר הכתוב את המהפך אשר חל בה: "ביום אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (ט ,א). נראה, כי רעיון זה בא לידי ביטוי גם במבנה הספרותי המתהפך של סיפור המגילה. במחצית הראשונה של הסיפור המן עלה לגדולה והוביל את המלך לעשות כרצונו: גזירת שמד על היהודים. מחצית זו מסתיימת בהצעת קרובי המן לתלות את מרדכי: "ובא עם המלך אל המשתה שמח" (ה, ד).
בניגוד סמטרי לכך, במחצית השניה של הסיפור קרנם של אסתר ומרדכי עולה, המן עצמו נתלה על העץ שהכין למרדכי, וגזרותיו מתבטלות. מחצית זו פותחת שוב בדברי קרובי המן: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו" (ו, יג). המהפך עצמו מתרחש "בלילה ההוא", עת נודדת שנתו של המלך. בסיומו של לילה זה מצווה המלך את המן להרכיב את מרדכי על סוס ברחוב העיר. תמונה זו מסמלת את המהפך, עת המן מרכיב את מרדכי על סוס, ולא תולה אותו על עץ, כאשר תכנן.
המקום, בו המבנה המתהפך בולט ביותר הוא ההשוואה הניגודית בין אגרות המן לאגרות מרדכי.
| אתר החפירות הארכאולוגיות ליד העיר שוש שבאיראן. לפי ד"ר ברקאי שהשתתף בחפירות הארכאולוגיות שם ב-1970 הממצאים מתאימים לרקע סיפור מגילת אסתר, וברור שכותב המגילה הכיר היטב את חיי המלוכה שם באותה תקופה. המבנה ברקע נבנה ב-1890 על ידי ארכאולוג צרפתי מלבנים שהוצאו מהחפירות באזור. |
|
מספר דבר בעתו ליעקב בן אפרים זלמן אשכנזי תרצ"ו
|
- תרשים זה נעשה על יסוד ספרו של Dienlafoy חבר האקדמיה למדעים של צרפת, שבמשך 15 שנים האחרונות של המאה שעברה (1885-1900) חפר בפרס מטעם האקדמיה הזאת, וגלה את ארמונות המלך בשושן.
כדאי לקרוא את התלהבותו והתפעלותו ממגילת אסתר: "החוקר צריך רק למסור את עצמו למחבר המגילה ויכול להיות בטוח שילך בדרך הנכונה". רק הודות למגילה לפי דבריו, היתה לו אפשרות לפענח את תעלומת הַלַאבִּירִינְט (מבוך) הזה.
בכל זאת, מכיוון שהחוקר הגדול הזה לא ידע את המגילה אלא מתרגומים, טעה באי אלו מקומות בנוגע לתפקידם של חלקי הארמון. את הטעויות האלה הרשיתי לי לתקן בתרשים. ע"כ לשון יעקב בן אפרים זלמן אשכנזי.
