ביאור:קהלת ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a3104

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של קהלת ד)


א וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים המקופחים, שלא נשפטו במשפט צדק אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין ולמרות שהם בוכים, אין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ האוחזים בהם בכח, אין מציל אותם וְאֵין ובגלל אותם עושקים בכח, אין מי שמעז לנחם את העשוקים לָהֶם מְנַחֵם. ב וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה עדיין (ועושקים אותם). ג וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן עדיין לֹא הָיָה, אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ד וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל המאמץ שאנשים משקיעים בעבודתם וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה ההצלחה הבאה בעקבות המאמצים כִּי הִיא קִנְאַת נובעת מקינאה של אִישׁ מֵרֵעֵהוּ - גַּם זֶה עבודה שכל מטרתה להשיג עוד רכוש כדי להתחרות באחרים הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. ה הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו מחזיק את ידיו סביב גופו ואיננו עובד וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וסופו שימות ברעב. ו טוֹב אך כנגד פתגם זה יש לאמר ש: טוב, עדיף מְלֹא כַף כף יד, חופן נָחַת, מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל שהושגו בעמל רב וּרְעוּת וברדיפה אחר ה- רוּחַ.

ז וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה הֶבֶל עוד דבר הבל נוסף תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ח יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי שאין לו אדם שני בחברתו, הוא בודד, גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ, וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ, גַּם (עיניו) עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר, וּלְמִי והוא שואל את עצמו: בשביל מי... אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה? גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא. ט טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם בעבודתם הנעשית ביחד, כי שני אנשים יכולים לעשות ביחד יותר מאשר אם היו עובדים לבד. י כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ. יא גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ לישון סמוכים אחד לשני שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם, וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם. יב וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד - הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ חוט העשוי משלושה חוטים שזורים אחד עם השני (נמשל לחבורה של שלושה אנשים או יותר) לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק יקרע.

יג טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן בן עניים וְחָכָם אבל חכם, מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד עדיין, למרות כל שנות מלכותו. (רומז לסיפור שהיה יודע בעבר על בן עניים שירש את המלכות ממלך טיפש). יד כִּי מִבֵּית הָסוּרִים האסורים יָצָא אותו ילד מסכן לִמְלֹךְ, כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ נהפך אותו המלך לעני, כאילו נולד מחדש למשפחה אחרת. טו רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים האנשים הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי הדור הבא אֲשֶׁר יַעֲמֹד תַּחְתָּיו לאחר הדור הנוכחי, שהדור הנוכחי עמל מתוך דאגה לדור הבא. טז אֵין קֵץ לְכָל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר הָיָה לִפְנֵיהֶם בדורות הקודמים, גַּם הָאַחֲרוֹנִים הדור הנוכחי לֹא יִשְׂמְחוּ בוֹ בדור הבא (כי לאחר שימותו, לא ידעו מה ארע עם הדור שלאחריהם, כמו שלמשל אותו מלך מפסוק יג לא המשיך את השושלת כאשר הוחלף עם הילד העני), כִּי גַם זֶה העמל בשביל הדורות הבאים הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ.

יז שְׁמֹר (רגליך) רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ והיה קרוב לשמוע את דברי החכמים בבית המקדש, מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח מאשר ללכת לסעודה בה הרשעים זובחים ואוכלים, כִּי אֵינָם החכמים לא יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

סיכום הדברים בקצרה

בהמשך לנכתב בפרק הקודם על העוולות החברתיות (פסוקים טו-יז) קהלת ממשיך להראות כאן כמה רוע הוא פגש בחייו, והוא משלב זאת עם עצות מעשיות.

יש כאלו כל כך מסכנים שכבר אי אפשר לעזור להם, עד כדי כך שהיה עדיף להם לא להיוולד. הכל נובע מיצר הקינאה הגורם לאנשים לרצות להתעשר על חשבון אחרים. אמנם יש גם עצלנים שאינם טורחים כלל, אך הדרך האמצעית צריכה להיות שאנשים כן יתפרנסו, ובכבוד, אך לעשות זאת בנָחַת, ולא על חשבון אחרים.

כנגד הקינאה הגורמת לאדם להתאמץ להתעשר על חשבון הזולת, ממליץ שלמה לעשות דוקא שותפות. בנוסף על כל התועלות המעשיות שבכך (שיתוף פעולה, עזרה בעת צרה, כל אחד יכול לתרום במה שהוא טוב בו) גם נעלמת תחושת חוסר התכלית "וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה?" כיוון שתמיד מצטרפת לעשייה התחושה הטובה של עזרה לזולת.

אחת התשובות הנפוצות לשאלה "מהי תכלית החיים שלך?" היא הדאגה לילדים, לדור הבא. הבעיה היא שיש מקרים שאפילו אם מלך דאג לבנו שיעלה גם הוא על כיסא המלוכה, אין לדעת אם לא תהיה הפיכה, והוא יוחלף על ידי אסיר משוחרר וכדומה. בנוסף, יש לזכור שגם הדורות הקודמים דאגו לדור הנוכחי, ואם אנו לא מוצאים תכלית בחיינו, כיצד אנו יכולים להכנס לתפקיד של "תכלית חייהם של הורינו"?

אם אנו רוצים להמשיך לחקור את תכלית העולם, כדאי קודם ללמוד להקשיב לחכמים מאיתנו, ואכן בפסוק האחרון בפרק מתחילה מסכת של עצות, שעיקרם: כדאי להקשיב ולא להרבות בדיבור מיותר.

הערות

  • "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן בן עניים וְחָכָם אבל חכם, מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל" (יג) - על פי התרגום, המלך הכסיל הוא בנו של שלמה, רחבעם. הוא התמנה למלך בגיל 42, הזדקן והיה כסיל ובלתי זהיר. לעומתו, יצא מבית האסורים ירבעם בן נבט שהיה חכם ותפס את מקומו. ה"הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי" (טו) הוא בנו של רחבעם, אביה, שהיה עוד גרוע מאביו.