קטגוריה:אסתר א יב

​ 

מדוע סירבה ושתי לפקודת המלך? וכי לא ידעה שהפרת פקודת המלך תביא עליה עונש חמור?! כמה תשובות.

1. ושתי ערכה את המשתה בבית המלכות של אחשורוש (אסתר א ט). כידוע (אסתר ד יא): "כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים, אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא - אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית". כך הופיעו סריסי המלך במשתה הנשים בבית מלכותו ללא הזמנה, וושתי לא היתה חייבת לקבל אותם או לשמוע אותם.

• להקבלה: אסתר אמרה (אסתר ה ד): "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם, אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ", כלומר רק המלך והמן הוזמנו, ואכן נאמר (אסתר ה ה): "וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר", ללא אנשים נוספים, כשם שאמר המן (אסתר ו יב): "אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה, כִּי אִם אוֹתִי". ובהמשך אנו רואים (אסתר ז ז): "וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן", וחזר עם שומריו, (אסתר ח א): "וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ". מכאן, שכאשר אסתר הזמינה את המלך והמן, שאר האנשים שאינם מוזמנים אינם רשאים לבוא למשתה המלכה.

2. המלך פקד על ושתי לעשות משתה-נשים בבית-המלכות, והנה הוא פוקד עליה להפסיק את משתה-הנשים ולבוא אליו. המלכה לא קיבלה את הפקודה החדשה, כי את פקודת המלך הראשונה אין להשיב (אסתר ח ח): "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, אֵין לְהָשִׁיב".

3. המלך לא פקד על המלכה לבוא - הוא פקד על סריסיו להביא את המלכה.

4. החוק החדש שהוציא המלך (אסתר א כב): "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ", מלמדנו שהמלכה לא הבינה פרסית ולא הבינה את פקודת המלך. הסריסים היו חייבים להביא את המלכה, אבל הם רק הודיעו לה ולא ניסו להביאה בכוח. קיימת אפשרות שהמלכה לא סרבה "לבוא", אלא סרבה לנסות להבין את דברי סריסי המלך.

5. לדברי חז"ל, ושתי היתה נכדתו של נבוכדנצר מלך בבל (מגילה י ב). היא היתה מיוחסת וגאה, וסרבה להעניק כבוד למלך ולהעלות את יחוסו בעייני אורחיו.

6. לדברי חז"ל, המלך ציווה על ושתי לבוא בכתר מלכות בלבד, כלומר בעירום. ושתי סירבה מתוך עמידה על עקרון של צניעות וכבוד האישה (הרב יהודה גלעד, מעלה גלבוע).

• אמנם, המלך בדרישתו רצה "לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ" (אסתר א יא), אולם המלך גם רצה להראות "אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ" (אסתר א ד). הופעת עירום של המלכה לא מעלה את כבוד המלך. סביר להניח שהמלך רצה להראות את מלכתו כשם שאסתר הופיעה בכבוד, (אסתר ה א): "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת".

יתכן שהמלכה וושתי היתה לבושה קל בהתאם לנדרש במשתה הנשים, אולם לא כראוי למשתה הגברים. זמן רב היה נדרש ללכת לבית הנשים ולהחליף בגדים.

7. נראה שלוושתי היתה סיבה חשובה למאן. אם מתבוננים בעיון בפקודת המלך: "לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת", ניתן להבין שוושתי היתה חייבת לבוא עם כתר המלכות, וכך להראות את כניעתה למלך, ורצונה לרומם ולפאר את מלך המלכים, מלך פרס. ייתכן שוושתי היתה במשתה הנשים ללא כתר המלכות:

• היא לא חשבה שהמלך יזמין אותה.
• היא לא הבינה שכאשר המלך פקד עליה לעשות משתה נשים בהיכל מלכותו (אסתר א ט), במקום שכסא מלכותו עמד (אסתר ה א), זה כלל שימוש בכתר המלכות שהוא העניק לה.
• עכשו היא נדהמה שכך התכוון המלך.
• היא ידעה שהמלך דורש שפקודותיו יבוצעו מיד (כמו שהריץ את המן מספר פעמים - לבוא למשתה המלכה (אסתר ה ה), לעשות את המצעד למרדכי (אסתר ו י), להביא את המן למשתה השני (אסתר ו יד), ויש עוד מקרים רבים בהם המלך פעל בחפזון והחליט בו במקום).
• והכתר לא נמצא בקרבת מקום. אילו היתה מבקשת דחיה, המלך היה כועס ואולי מברר למה, וכך היה נודע לו שהיא לא כיבדה אותו במשתה הנשים, והיתה בהיכלו ללא הכתר שהוא העניק לה, לעיניי כל נשות הנכבדים. כך גם ושתי לא יכלה לבוא למלך לא קרואה ולהסביר מה קרה לה, וגם לא יכלה לבוא למשפט שלה.
• חוסר הכבוד באי אחזקת הכתר היה גדול בהרבה ממה שהיא עשתה, שיכלה להציג כאילו שהיא לא הבינה פרסית או הסריסים נכנסו ללא הזמנה ממנה להיכל מלכותו. ואכן, היא רק הודחה אבל לא נאמר שהיא הומתה.

8. החוק שפורסם לאחר מעשה מעיד על הבעיה:

• המלכה סרבה כי היא לא הסכימה שהמלך שורר עליה בביתו: כפי שהראינו למלכה היתה רשות למנוע מזרים להופיע בבית הנשים ללא הזמנה. במשתה הנשים, המלכה היתה בבית המלך, והשאלה היתה: האם רשות המלכה להמנע מאנשים לא מוזמנים מתקימת בבית המלך וגם נגד המלך וסריסיו. ולכן באה התשובה "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ" (אסתר א כב) שלו, כלומר זכות המלכה היא רק בבית הנשים ולא כשהיא אורחת בבית המלך. והמלך גופו, באשר הוא, מעל כסא מלכותו. החוק החדש לא שינה את זכות המלכה בבית הנשים ואסתר השתמשה בחוק הזה כדי לבודד את המלך והמן בחדרה.
• המלכה סרבה כי היא לא הבינה פרסית: הפקודה שפורסמה היתה "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (אסתר א כב), כלומר זכותו של הבעל לדבר כלשון עמו, וחובת בני ביתו, כולל אשתו, להבין את דבריו ולצית. מרדכי הבין שפקודה זו תגרום שהבתולות שיובאו למלך מכל הממלכה לא תבחרנה במקום וושתי, כי גם הן לא דיברו פרסית.

כאשר וושתי מאנה היא פגעה בתוקף נשואיה, כאילו שחוזה הנשואים שלה בוטל (ראה ענין יוסף, (בראשית כט ח): "וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו") ולכן היא הודחה ממלכותה.

המלך כעס פעמיים ("וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד", "וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ"): פעם בחוץ, על שוושתי סרבה לפקודתו, ופעם בפנים, על שוושתי ביזתה את אופיו לעיני אורחיו כאילו שהוא שיכור חסר חינוך שדרש ממנה לבוא ערומה, או חסר ידע בחוק הידוע: "שאין רשות לבוא למלכה או להיכל המלך ללא הזמנה".