רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/א
(א) וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – מֶלֶךְ פָּרַס הָיָה, שֶׁמָּלַךְ תַּחַת כּוֹרֶשׁ לְסוֹף שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל.
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – הוּא בְרִשְׁעוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ (מגילה י"א ע"א).
הַמֹּלֵךְ – שֶׁמָּלַךְ מֵעַצְמוֹ, וְלֹא הָיָה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה.
מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ... – הַמּוֹלֵךְ עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת, כְּמוֹ שֶׁמָּלַךְ מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁעוֹמְדִים זֶה אֵצֶל זֶה (שם). וְכֵן (מל"א ה,ד): "כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה", שֶׁהָיָה רוֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹדֶה מִתִּפְסַח עַד עַזָּה.
(ב) כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ... – כְּשֶׁנִּתְקַיֵּם הַמַּלְכוּת בְּיָדוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ בְּעִנְיָן אַחֵר בְּמַסֶּכֶת מְגִילָּה (מגילה י"א ע"ב).[1]
(ג) הַפַּרְתְּמִים – "שִׁלְטוֹנִים" בִּלְשׁוֹן פָּרַס (מגילה י"ב ע"א).
(ד) יָמִים רַבִּים – עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה.
(ה) גִּנַּת – מְקוֹם זֵרְעוֹנֵי יְרָקוֹת.
בִּיתַן – נָטוּעַ בְּאִילָנוֹת.
(ו) חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת – מִינֵי בְגָדִים צִבְעוֹנִים פֵּרַס לָהֶם לְמַצָּעוֹת (מגילה י"ב ע"א).
אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן – מְרֻקָּמִים בִּפְתִילֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן. אוֹתָן פֵּרַס לָהֶם עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַל עַמּוּדֵי שֵׁשׁ.
מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף – עָרַךְ לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם לִסְעוּדָה.
עַל רִצְפַת – קַרְקָעוֹת שֶׁל "בַּהַט וָשֵׁשׁ" וגו'. מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (שם). וּלְפִי מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא כַּךְ שְׁמָם.
(ז) וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב – כְּמוֹ "וּלְהַשְׁקוֹת" (שמות ב,טז).
שׁוֹנִים – מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְכֵן (להלן ג,ח): "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת". וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ (מגילה י"ב ע"א).[2]
וְיֵין מַלְכוּת רָב – הַרְבֵּה.[3] וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יַיִן שֶׁהוּא זָקֵן מִמֶּנּוּ (שם).
(ח) כַדָּת – לְפִי שֶׁיֵּשׁ סְעוּדוֹת שֶׁכּוֹפִין אֶת הַמְּסֻבִּין לִשְׁתּוֹת כְּלִי גָדוֹל, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁתּוֹתוֹ כִּי אִם בְּקֹשִׁי, אֲבָל כַּאן: "אֵין אוֹנֵס".
יִסַּד – לְשׁוֹן "יְסוֹד", כְּלוֹמַר: כֵּן תִּקֵּן וְצִוָּה.
עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ – עַל כָּל שָׂרֵי הַסְּעוּדָה, שַׂר הָאוֹפִים וְשַׂר הַטַּבָּחִים וְשַׂר הַמַּשְׁקִים.
לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ – לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְצוֹנוֹ (מגילה י"ב ע"א).
(י) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (מגילה י"ב ע"ב): שַׁבָּת הָיָה.
(יב) וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (מגילה י"ב ע"ב): לְפִי שֶׁפָּרְחָה בָהּ צָרַעַת כְּדֵי שֶׁתְּמָאֵן וְתֵהָרֵג. לְפִי שֶׁהָיְתָה מַפְשֶׁטֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲרֻמּוֹת וְעוֹשָׂה בָהֶן מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, נִגְזַר עָלֶיהָ שֶׁתִּפָּשֵׁט עֲרֻמָּה בַּשַּׁבָּת.
וַיִּקְצֹף – שֶׁשָּׁלְחָה לוֹ דִבְרֵי גְנַאי (שם י"א ע"ב).
(יג) כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ – כִּי כֵן מִנְהַג הַמֶּלֶךְ בְּכָל מִשְׁפָּט, לָשׂוּם אֶת הַדָּבָר "לִפְנֵי כָּל יוֹדְעֵי דָּת וָדִין".
(יד) וְהַקָּרֹב אֵלָיו – לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם. אֵלּוּ הֵם: "כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר...".
(טו) כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת – מוּסָב עַל "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים" (לעיל פסוק יג).
(טז) עָוְתָה – לְשׁוֹן "עָוֺן".
(יז) כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים – זֶה שֶׁבִּזְּתָה אֶת הַמֶּלֶךְ, עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת אַף הֵן אֶת בַּעֲלֵיהֶן.
(יח) תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי... – לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה; וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצֵר.
וּכְדַי בִּזָּיוֹן – וְיֵשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה הַרְבֵּה בִזָּיוֹן וָקָצֶף (ראו אסתר רבה ד,ח).
(יט) דְבַר מַלְכוּת – גְּזֵרַת מַלְכוּת שֶׁל נְקָמָה שֶׁצִּוָּה לְהָרְגָהּ.
וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי – בְּסִפְרֵי חֹק וּמִנְהַג הַמַּלְכוּת.
וְלֹא יַעֲבוֹר – חוֹק זֶה מִבֵּינֵיהֶם, שֶׁיְּהֵא זֶה חוֹק וְדָת לְכָל הַבּוֹזָה אֶת בַּעְלָהּ.
אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי – וּלְכַךְ נֶהֶרְגָה.
(כב) וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ – כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹנוֹ אִם הִיא בַּת לָשׁוֹן אַחֵר (ראו אסתר רבה ד,יח).
רש"י מנוקד על חמש מגילות
[עריכה]רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.
הערות
[עריכה]- ^ "בימים ההם כשבת המלך", וכתיב בתריה "בשנת שלש למלכו"! אמר רבא: מאי "כשבת"? לאחר שנתיישבה דעתו. אמר: בלשצר חשב וטעה, אנא חשיבנא ולא טעינא.
- ^ "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" – "משונים" מיבעי ליה (=היה צריך לומר)! אמר רבא: יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים (=בלשצר) כלו מפני כלים, ואתם שונים (=חוזרים ומשתמשים) בהם?!
- ^ השוו רש"י על במדבר טז,ג.